בשנת תשכ"ט שאלתי במכתב לכ"ק אדמו"ר שאלה בפירש"י עה"פ (נח ט, ב) "ומוראכם וחתכם יהיה על כל הארץ", וז"ל רש"י: "וחתכם" - "ואימתכם, כמו תראו חתת (איוב ו)". והקשיתי דלכאו' מכמה טעמים נוח וטוב יותר הי' לרש"י להביא דוגמא מבראשית לה, ה - "ויהי חתת אלקים וגו'".

וקבלתי אז מענה בכתי"ק על גליון מכתבי, ומשום מה לא קיבלתיו בשעתו, ורק לפני כחצי שנה הביא לי המזכיר את התשובה, וז"ל "עיין באבן עזרא עה"פ".

עיינתי באב"ע, ולצערי לא זכיתי להבין המענה בזה, פניתי לידידי הרה"ח וכו' ר' דוד פלדמן וענה לי במכתב כדלקמן (בלשונו):

"יש לפרש את מענה כ"ק אדמו"ר כדלהלן:

על הפסוק "וחתכם" שבפ' נח - כותב האבן עזרא: "מפעלי הכפל, מגזרת תראו חתת, כמו חתתכם", כלומר, התי"ו ד"חתכם" היא כפולה ("מפעלי הכפל"), במקום שתי תי"ו ("חתתכם"), כי, שורש התיבה הוא (לא "חת", בתי"ו אחד, אלא) "חתת" בשתי תי"ו, כבפסוק "תראו חתת", וא"כ, "חתכם" - "חתת (מורא) שלכם" - הוא "כמו חתתכם".

ועל הפסוק "ויהי חתת" שבפ' וישלח - כותב האב"ע: "דגשות תי"ו חתת להתבלע התי"ו", כלומר, כיון ששורש התיבה כשלעצמה הוא (לא "חת", בתיו אחד, אלא) "חתת", בשתי תי"ו, אזי כאשר תיבה זו דבוקה לתיבה שלאחרי', "חתת" של "אלקים", צריכה להיות בתוספת תי"ו: "חתתת אלקים" (כמו בתיבה יראה, ששרשה "ירא", שכאשר היא דבוקה ל"אלקים" - יראה של אלקים - אזי באה בהוספת תי"ו: "יראת אלקים". ולכן מודגשת האות תי"ו ד"חתת" - במקום התי"ו הנוספת. והרי זה כאילו כתב "חתתת אלקים" (משא"כ בפסוק "תראו חתת" (באיוב), שבו באה תיבת "חתת" כשלעצמה, אזי התי"ו אינה מודגשת).

ובנוגע לעניננו:

מהעיון בדברי האבן עזרא, נמצינו למדים שיש קושי בתיבת "וחתכם" - דלכאורה הי' צריך להיות כתוב "וחתתכם".

[ואולי י"ל, שבגלל קושי זה רש"י הוצרך להביא פירוש נוסף מ"אגדה" - ש"חתכם" הוא (לא מלשון אימה, שאז הי' צ"ל "חתתכם", אלא) מלשון חיות).

ולכן צריך רש"י לפרש ולבאר, שגם תיבת "חתכם" בתי"ו אחד, פירושה "אימתכם", "כמו תראו חתת" - שזהו הפסוק היחידי שבו נכתב שורש התיבה בשתי תי"ו, והיינו, שאע"פ שכתוב "חתכם" בתי"ו אחד, הרי זה כאילו נכתב "חתתכם".

[ואתי שפיר שאין מקום להביא הפסוק "חתת אלקים" שבפ' וישלח - שהרי גם שם ישנו הקושי שהי' צריך לכתוב "חתתת", כנ"ל. ובפ' וישלח סומך רש"י על פירושו בפ' נח שגם "חתכם" הוא כמו "חתתכם", ולכן מסתפק בפירוש התיבה בלבד: "חתת" - "פחד"]".

- ע"כ לשונו במכתבו אליי, ועדיין יל"ע בזה, וראיתי לפרסם לתועלת קוראי הגליון ואולי יש למי מהקוראים להעיר ולהאיר עוד בזה.