בגליון תתלה (עמ' 142), ובהמשך לזה בגליון שלאחריו - תתלו (עמ' 59), כתבתי, שמצאתי שרש"י מפרש תיבת "גם" או "וגם" כו פעמים בכל התורה, והבאתי שם כל פירושי רש"י שמצאתי על תיבות אלו. ושאלתי שם: הרי יש יותר ממאה פעמים בכל התורה שאין רש"י מפרש תיבות אלו, וצריך להבין הטעם בזה.

וכתבתי שם, שהגם שברוב הפעמים מובן בפשטות למה אין רש"י מפרש תיבות אלו, והיינו מפני שמובן בפשטות מן הכתוב או מתוכן הדברים של הפרשה, לאיזה חידוש או הוספה מתכוון הכתוב בהדגשת תיבות אלו, עד שאין צריך לשום ביאור של פירש"י על זה.

ולדוגמא: 1)"...וגם גמליך אשקה וגו'" (חיי שרה כד, יד) שתיבת "גם" מוסיפה חידוש, שלא רק לאליעזר תשקה, אלא גם לגמליו. 2) "...הננו עבדים לאדוני גם אנחנו..." (מקץ מד, טז), שתיבת "גם" מוסיפה חידוש, שלא רק בנימין יהי' עבד, אלא כל האחים יהיו עבדים.

אבל באותן המקומות שאין החידוש או ההוספה שבתיבות "גם" או "וגם" מובנים בפשטות, שם קשה, למה לא פירש רש"י כלום על דרך שפירש בכל שאר כו המקומות.

ואם כנים הדברים, דהיינו שמה שרש"י אין מפרש הוספת "גם" או "וגם" ברוב הפעמים, הוא מפני שהחידוש או ההוספה שתיבות אלו מדגישות, מובנים מפשטות הכתובים כמו שכתבתי לעיל, צריך עיון:

א) רש"י פירש בד"ה "ותתן גם לאישה" (בראשית ג, ו): "שלא תמות היא ויחי' הוא וישא אחרת". ובד"ה "גם" (שם) פירש: "לרבות בהמה וחי'". ולכאורה צריך להבין, הרי מובן בפשטות מה שתיבת "גם" באה להדגיש, דהיינו, שלא זו בלבד שחטאה חוה בעצמה בזה שאכלה מעץ הדעת, אלא גם נתנה לאדם והחטיאה גם אותו.

ואם תאמר שלהשמיענו חידוש זה לא הי' הכתוב צריך לכתוב "גם", שזה דבר פשוט מאוד שנתנה גם לאדם, עד שאין בזה שום חידוש, ודי הי' להשמיענו זה במה שכתוב "ותתן לאשה" בלא תיבת "גם", אם כן, צריך להבין ד"ה הראשון של פירש"י שם, דהיינו, למה צריך רש"י ליתן טעם לזה שחוה נתנה מהעץ הדעת לאדם "שלא תמות וכו'", הרי זה דבר הפשוט שתתן גם לבעלה.

בסגנון אחר קצת: ממה נפשך, אם מה שכתב בפסוק תיבת "גם" היא לרבות בהמות וחיות, כמו שכתב רש"י בד"ה השני, ולא רק לעצם החידוש שנתנה גם לבעלה (מפני שזה דבר פשוט מאוד*, ואין צריך להדגיש זה בתיבת "גם", ותיבת "גם" נכתבה להודיענו חידוש גדול יותר), אם כן, למה צריך רש"י בד"ה הראשון ליתן טעם למה שנתנה חוה מעץ הדעת גם לאדם (שלא תמות וכו'), הרי זה דבר פשוט.

ולאידך גיסא, ממה שצריך רש"י בד"ה הראשון ליתן טעם למה שנתנה חוה מהעץ הדעת לאדם, הרי צריכים לומר שאין זה דבר פשוט כל כך, אלא צריכים לפרש טעם על זה, ובלי טעם אינו מובן, ואם-כן, למה פירש רש"י בד"ה השני לרבות בהמה וחי', הרי יכולים לפרש שתיבת "גם" באה להדגיש חידוש זה עצמו - שנתנה גם לאדם.

דרך אגב: צריכים להבין עוד דבר בנוגע לשני פירושי רש"י אלה: בד"ה הראשון מפרש רש"י טעם הדבר למה נתנה חוה מהעץ הדעת גם לאדם. ובד"ה השני מפרש רש"י שתיבת "גם" בא לרבות בהמה וחי'. ולכאורה אינו מובן, למה אין רש"י מפרש הטעם למה נתנה חוה גם לבהמה וחי', על דרך שפירש הטעם בד"ה הראשון בנוגע לנתינת עץ הדעת לאדם.

וכן צ"ל עוד דבר בנוגע לד"ה השני שבפירש"י: ראיתי בחומש בשם 'אוצר המפרשים', שמביא בשם ה'חזקוני' על פסוק זה בד"ה "גם לאישה", וז"ל: "לרבות קין ותיומתו שכבר נולדו", עכ"ל.

ובאמת זה שכתב שקין ותיומתו כבר נולדו, מתאים גם עם פירש"י, שפירש בד"ה "והאדם ידע" (ד, א): "כבר קודם הענין של מעלה, קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההריון והלידה. שאם כתב וידע אדם, נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים". עכ"ל. ואם כן, למה פירש רש"י שתיבת "גם" באה לרבות בהמה וחי', ולא כדברי ה'חזקוני' "לרבות קין ותיומתו", שזה לכאורה יותר קרוב לפשוטו של מקרא.

ב) בפירש"י ד"ה "כי גם זה" (וישלח לה, יז): "נוסף לך על יוסף", עכ"ל. וצריך עיון קצת, שאם נכון הכלל שכתבתי למעלה, שבמקום שהחידוש של תיבת "גם" מובן בפשטות, שם אין צריך רש"י לפרש כלום, אם כן, גם בפסוק זה מובן לכאורה הוספת תיבת "גם" בפשטות, שלהיות שהי' כאן חשש שבנימין ימות בלידה זו, שהרי היתה "בהקשותה בלידתה", לכן אמרה המילדת שגם במצב זה יהי' הבן בר קיימא. והפירוש של "גם זה" הוא, שגם בן זה, אע"פ שיש לך ספק אם יחי', יהי' לך בן**.

ולהעיר, שמצינו שרש"י מפרש תיבת "גם" בלשון של אע"פ: בד"ה "וגם אחרי כן" (בראשית ו, ד): "אע"פ שראו באובדן של דור אנוש . . לא נכנע דור המבול ללמוד מהם". בד"ה "גם בפעם הזאת" (וארא ח, כח): "אע"פ שאמר אנכי אשלח אתכם, לא קיים הבטחתו".

והפירוש יהי' על דרך הפירוש בפסוק "וצלה גם היא ילדה וגו'", (בראשית ד, כב), שאע"פ שהשקה לה "כוס של עקרין כדי שתעקר", כמו שפירש רש"י בד"ה "שתי נשים" (שם, יט), אעפ"כ ילדה גם היא, וכן ראיתי בחומש הנ"ל שמביא בשם רבינו בחיי וז"ל: "שלא היתה בת לידה רק מיוחדת לו לתשמיש, ילדה גם היא על כרחו, כי רצה הש"י להוציא ממנה זרע ולא הועיל למך במעשיו". עכ"ל.

דרך אגב: צריך להבין, למה לא פירש רש"י האיך ילדה, מאחר שהשקה לה "כוס של עקרין כדי שתעקר". וראיתי בחומש הנ"ל שמביא בשם ה'מושב זקנים', וז"ל: "והלא השקה אותה כוס של עיקרין, א"כ האיך ילדה. וי"ל שלא השקה אותה היטב כוס של עקרין ואירע כן שילדה, אי נמי גדלה את בני אחותה על ברכיה, לכך נקראו על שמה וכאלו ילדה אותם". עכ"ל.

ולמה לא תירץ רש"י כלום בנוגע לזה.