בקובץ הערות וביאורים פרשת לך לך תשמ"ח [תיב], הבאתי פירש"י ד"ה "על דבר שרי" (יב, יז): "על פי דבורה, אומרת למלאך הך והוא מכה", עכ"ל. והבאתי שם מה שכתב ה'שפתי חכמים' על זה, וז"ל: "כי לפי הלשון הול"ל על אודות שרה", עכ"ל.

ושאלתי שם: שמצינו הלשון "על דבר" כמה פעמים בחומש, ולדוגמא:

(1) בפרשת וארא (ח, ח): "...על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה";

(2) בפרשת תצא (כב, כד): "...על דבר אשר לא צעקה בעיר . . על דבר אשר ענה וגו'";

(3) שם (כג, ה): "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וגו'".

ובכל מקומות אלו, הפירוש הפשוט של "על דבר" הוא, "(על) אודות". וגם התרגום אונקלוס, שרש"י מביא ראי' ממנו לפירושו כמה פעמים, מתרגם כאן "על עיסק", וכן מתרגם בשאר מקומות.

ואם-כן, אינו מובן לכאורה, למה כאן מפרש רש"י הפסוק שלא כפשוטו.

לאחרונה ראיתי בחומש 'אוצר הראשונים', שמביא בשם 'תוספות השלם' [הוא אוצר פירושים מרבותינו בעלי התוס' מלוקטים מתוך ספריהם וחביריהם בכת"י, שחיבר הרב יעקב גליס] על פירש"י זה, וז"ל: "הא דלא פירש רש"י על דבר כמו על דבר אשר לא קדמו וכן על דבר כזב, והטעם כי משמע לרש"י כי פירוש על דבר יש לפרשו על דבר, רק במקום דלא שייך לפרשו בהכי, כגון על דבר פעור, וכן על דבר אשר לקדמו, ועל דבר כזבי, ועל כל דבר פשע, כל הני צריכי לפרשם בסבות לא על דיבור, כי לא שייך בכל הני דיבור, אבל בכאן דאיכא לפרשו על דיבור, יש לפרשו כמשמעו, דהיינו דיבור. ולזה פירשו וינגע ה' את פרעה כמין ריאתן שהתשמיש קשה לו, דמסתמא כיון דבבחירת שרה ובממאמרה היה מכה אותו המלאך. והיא בחרה בנגע שלא יוכל ליגע אליה". עכ"ל*.