בפרש"י בפרשת בא ד"ה לא יעשה בהם (יב, טז): "אפילו על ידי אחרים". עכ"ל.

לכאורה ההכרח דרש"י לפרש כן הוא מפני דהוה לי' למימר לא תעשו בהם.

ומה שנאמר בכל המועדות בפרשת אמור הלשון "כל מלאכת עבודה לא תעשו", דכך הוא בנוגע לשבועות (כג, כא), ובנוגע לראש השנה (שם, כה), וליום כיפור (שם, כו), ולסוכות (שם, לה), אולי יש לומר שכולם למדים ממה שנאמר בפרשת בא.

ויש להעיר שגם בנוגע לפסח נאמר (שם, ז): "כל מלאכת עבדה לא תעשו".

ועיין ברמב"ן שהקשה, וז"ל: "...אין אנו מוזהרים בתורה על מלאכה של גוי כלל לא ביום טוב ולא בשבת, אלא שיש בה שבות מדבריהם עם האמירה שלנו". עכ"ל. ועיין שם באריכות.

אבל צריך להבין לפרש"י שמפרש יעשה על ידי אחרים, הרי הכתוב מסיים גם כן: "... הוא לבדו יעשה לכם" -

שלפי זה נמצא לכאורה, שגם אוכל נפש המותר ביום טוב יהיה מותר רק על ידי אחרים*.

ועוד צריך להבין:

שבנוגע לשבת נאמר (אמור כג, ג) "ששת ימים תעשה מלאכה וגו'", ולמה לא פירש רש"י שם למה נאמר תעשה*.