בקובץ הערות וביאורים האחרון הבאתי פירש"י בפרשת בהעלותך ד"ה והעבירו תער (ח, ז): מצאתי בדברי רבי משה הדרשן לפי שנתנו כפרה על הבכורות שעבדו עבודת כוכבים והיא קרוי' זבח מתים והצורע קרוי מת הזקיקם תגלת כמצורעים, עכ"ל.

ופירש"י ד"ה כמת (שם יב, יב) שהמצורע חשוב כמת מה מת מטמא בביאה אף מצורע מטמא בביאה, עכ"ל.

ושאלתי שם, למה צריך רש"י לפרש בד"ה השני "מה מת מטמא וכו'", שלכאורה גם בלא טעם זה חשוב כמת שהרי מחוץ למחנה מושבו ומובדל מאנשים וחייו אינם חיים וכו'.

וכמו שפירש"י בפרשת ויצא ד"ה מתה אנכי (ל, א): מכאן למי שאין לו בנים שחשוב כמת, עכ"ל.

וכן בפירש"י בפרשת שמות ד"ה כי מתו כל האנשים (ד, יט) מי הם דתן ואבירם חיים היו אלא שירדו מנכסיהם והעני חשוב כמת, עכ"ל.

שהפירוש הפשוט בשני פירושי רש"י אלו הוא שאי חייהם (של מי שאין לו בנים, והעני) חיים, ואין צריכים טעם נוסף.

והנה לאחרונה ראיתי שהפירוש באר מים חיים על פירש"י עמד על זה, וז"ל:

אע"ג דבכמה מקומות אמר מצורע הרי הוא כמת ולא פירש שם רש"י כלום לפי שהוא כפשוטו, שאין רפואה למכתו והרי הוא כמת מעיקרו הכי גבי מרים שאני, אע"פ שיודעים היו שיהי' מהרה רפואה לצדקת הזאת, ולא נדמית למת [אלא] שמטמא באוהל בתוך אותן הימים כמת זה, עכ"ל הבאר מים חיים.

וצריך עיון קצת בדבריו:

א) מהו הפירוש בדבריו "שאין רפואה למכתו" הרי יש רפואה למכתו, וכמו שפירש"י בד"ה אשר בצאתי מרחם אמו "...ומי מטהרה". וכמו שכתוב בתחלת פרשת מצורע "...והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע".

ב) ומה שאמר "לפי שיודעים היו שיהי' מהרה רפואה לצדקת הזאת", מנין יודע זה.

שלכאורה מפירש"י ד"ה אשר בצאתו מרחם אמו "...מי מסגירה ומי מטהרה", אינו משמע כן, אלא שסבר אהרן שהיא מצורע ככל מצורעים.

ג) ומה שאמר "(ולא נדמית למת [אלא] שמטמא באוהל) בתוך אותן הימים כמת זה", לא הבנתי, למה אין יכולים לומר על דרך זה שנדמית כמת מפני שבאותן הימים היא נבדלת לעצמה ואין חייה חיים לכן נקראת כמת.

ד) מלשון הגמרא בנדרים (סד:): ותנא ארבעה חשובין כמת עני ומצורע וסומא ומי שיאן לו בנים וכו', עכ"ל. ומביא הגמרא שם ראי' למצורע מפסוק זה, נראה מצורעים. ושהטעם הוא מפני שאין חייהם חיים.