בפירש"י פרשת אמור (כב, לא): ושמרתם: זו משנה. ועשיתם: זה המעשה, עכ"ל.

ועל דרך זה פירש"י בפרשת ואתחנן (ד, ו): ושמרתם: זו משנה. ועשיתם: כמשמעו.

וז"ל של הספר הזכרון על פירש"י בפרשת אמור:

ונ"ל שראו ז"ל שושמרתם מיותרת שכיון שעושה אדם המצוה מה לו עוד לצוותו לשמרה, לזה הוזקק ז"ל לומר שתיבת ושמרתם אינה על המצוה, אלא על תורה שבע"פ שתהיה שמורה על לוח לבבו, שגורה בפיו כק"ש. עכ"ל.

א) אבל עדיין צריך ביאור לפי דבריו, שהרי מצינו כמה פעמים קודם פסוק זה שנאמר בפסוק "ושמרתם ועשיתם", ואין רש"י מפרש שם מה שפירש כאן.

ולדוגמא:

בפרשת קדושים (כ, ח): ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם וגו'.

שם, כב: ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם וגו'.

והשאלה הוא עוד יותר מפירוש רש"י גופא בפרשת אחרי ד"ה ושמרתם את חקותי (יח, ה): ...ד"א ליתן שמירה ועשייה לחוקים ושמירה ועשייה למשפטים לפי שלא נתן אלא עשייה למשפטים ושמירה לחוקים, עכ"ל.

שלפי דברי הספר הזכרון הנ"ל קשה, כלשונו, שכיון שעושה אדם המצוה מה לו עוד לצוותו לשמרה.

והי' לו לרש"י לפרש שם מהו הפירוש בשמירה.

ב) לכאורה מה שכתב הספר הזכרון שכיון שעושה המצוה מה לו עוד לצוותו לשמרה, צריך ביאור.

שיכולים לקיים מצוה בלא שמירה, דהיינו שאינם מדייקים כל כך בדקדוקיה ופרטיה, כמצות אנשים מלומדה.

ויכולים לקיים מצוה באופן ששומר עשייתה להיות בתכלית ההידור, והדיוק.

ועל דרך שכתב רש"י בפרשת תרומה בד"ה מקבילות הלולאות אשה אל אחותה (כו, ה): שמור שתעשה וכו', עכ"ל.

שהעשייה צריכה להיות באופן של שמירה. דהיינו לא רק סתם עשייה אלא עשייה מדוייקת.

ג) זה שכתב רש"י ועשיתם: זה המעשה, וכן על דרך זה בפרשת ואתחנן, ועשיתם: כמשמעו, צריך ביאור.

שלכאורה אין יכולים לפרש באופן אחר, ומה משמיענו.

ד) עיין בפירש"י פרשת ראה ד"ה שמור (יב, כח): זו משנה שאתה צריך לשמרה בבטנך שלא תשכח כענין שנאמר כי נעים כי תשמרם בבטנך ואם שנית אפשר שתשמע ותקיים הא כל שאינו בכלל משנה אינו בכלל מעשה, עכ"ל.

ולמה לא פירש רש"י זה בפרשת אמור ובפרשת ואתחנן הנ"ל.