נחלת הר חב"ד, אה"ק
בראשית יג, ד, ברש"י ד"ה "אשר עשה שם בראשונה ויקרא שם" (מבאר): "ואשר קרא שם אברהם בשם ה', וגם י"ל ויקרא שם עכשיו בשם ה'".
כלומר שהפי' הראשון ש"ויקרא שם" הוא סיפור על העבר, שלכן העתיק רש"י בד"ה תיבות אשר עשה שם בראשונה ויקרא שם, שחבר תיבות של "ויקרא שם" עם "עשה שם בראשונה", אעפ"י שבתיבת בראשונה יש טעם אתנחתא שזה מראה להפסיק - אעפי"כ חבר, וזה כדי ללמד שכאן מתפרש ונדרש ביחד, שהם הגיעו למקום המזבח שעשה אז, ושאז קרא שם בשם ה'.
וי"ל בדא"פ, שכיון שתיבות "ויקרא שם" מראה בדרך כלל על בקשות ותפילות, ולא מבואר כאן מה בקש, ולא נמסר לנו מחז"ל, לכן מסתבר יותר שויקרא שם הוא מחובר לעשה שם בראשונה, ששם (אז) קרא. וכמבואר שם ברש"י - "נתנבא שעתידין בניו להכשל .. והתפלל שם עליהם". שי"ל בדרך אפשר שזו הכוונה בויקרא שם אברם בשם ה', וכפי שיתבאר להלן.
ולאידך מסתבר שלאחרי שאברהם היה במצרים וקרה שלקחו את שרה וכו', ויצא משם בשלום, הרי שבוודאי רצה אברהם להודות לה' על הנסים וכו', ולכן יש סברא ש"וגם יש לומר ויקרא שם עכשיו בשם ה'", אלא שכאן "ויקרא" אינו מתפרש (כנראה) מלשון בקשה ותחנונים אלא הודאה ושבח.
וצ"ע אם מה שנתבאר כאן בענין ויקרא בשם ה', שבדרך כלל מראה על בקשה ותפלה, הוא מדויק:
א. בפשטות לשון ויקרא בשם ה', משמע שהזכיר שמו של הקב"ה במקום המזבח, וזה קרוב למה שכתוב להלן ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם, ששם מפרש"י - "על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה אלוקה כו'". הרי שכאן אין ענין של תפלה ובקשה, אלא פרסום שמו של הקב"ה ע"י שהיה אומר להם ברכו למי שאכלתם משלו כו'.
ב. המזבח הקודם (יב, ח) שאליו שולח רש"י, "ואשר קרא שם אברם כו'", הנה באמת פירש"י שם - ".. והתפלל שם עליהם". אבל צ"ע שרש"י פירש כן בד"ה ויבן שם מזבח ולא על (המשך הפסוק) 'ויקרא בשם ה', שלכאורה היה מתאים לפרש זה על התיבות ויקרא בשם ה'.
אבל לכאורה יש מקום כן לפרש שויקרא בשם ה' - הכוונה ל"נתנבא .. והתפלל שם עליהם", שהרי לא מסתבר שהתפלה תהיה מרומזת רק בתיבות ויבן שם מזבח, ואילו בתיבות 'ויקרא בשם ה' - התורה מתכוונת לענין אחר, לפרסם שם ה'; ובפרט שבתיבות "ויבן שם מזבח" שבפסוק לפני זה (יב, ז) פירש"י "על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל", הרי שבתיבות אלו בלבד אין משמעות של "והתפלל ... עליהם". שלכן מסתבר לומר שזה שנתנבא .. והתפלל שם עליהם נרמז בתיבות ויקרא בשם ה'.
ועוד, והוא העיקר, שאם נאמר שויקרא בשם ה' הכוונה (רק) על פרסום שם ה', א"כ למה לא פירש"י כלום על ויקרא בשם ה' כאן כמו שפירש להלן (על ויקרא שם בשם ה' קל עולם), והרי כאן הוא המקום הראשון.
- ולהעיר מפ' כי תשא שכתוב שם (שמות לד, ה) וירד ה' בענן ויתייצב עמו .. ויקרא בשם ה', שפירש"י וקרא בשמא דה', דהיינו שמשה קרא בשם ה', והרי שם בפשטות היתה קריאה של תפלה, שע"ז באה התשובה ויעבור ה' על פניו גו' ה' ה' א-ל רחום וחנון גו' -
וזה שרש"י פירש כן "נתנבא שעתידין ... והתפלל כו'" בד"ה ויבן שם מזבח ולא עשה ד"ה ויקרא בשם ה' וע"ז היה מפרש שהתפלל שם עליהם, - י"ל, שרש"י בא לומר שעצם בניית המזבח היה בשביל זה.
ובפרט שרק בפסוק לפני זה כתוב ויבן שם מזבח, ושם פירש"י על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל, שעפי"ז יוקשה למה בנה מזבח כשויעתק משם ההרה גו', והרי בפשטות לא קרה משהו מיוחד בזמן זה שיצטרך לתת תודה וכיו"ב,
שלכן פירש"י ש"נתנבא . . והתפלל שם עליהם", שעפי"ז מובן למה בנה מזבח.
- ועפי"ז יש להוסיף ביאור למה פירש"י נתנבא כו' בד"ה ויבן שם מזבח ולא על ויקרא בשם ה', כיון שכנ"ל עיקר הסיבה שרש"י מביא זאת (נתנבא כו' והתפלל כו') הוא כדי לבאר למה בנה (שוב) מזבח, ולכן העתיק תיבות ויבן שם מזבח, שענין זה מוקשה כנ"ל (למה שוב בנה). ומבאר כדי להתפלל על בניו. ובמילא יובן גם בהמשך הפסוק במה שאומר ויקרא בשם ה', שזה קאי על התפלה ורש"י אינו צריך לפרשו.
ומה שלהלן (כא, לג) על "ויטע אשל ... ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" פירש"י - "נקרא שמו של הקב"ה אלוקה לכל העולם כו'", י"ל, שתוכן הענין מכריח לפרש כן, ונמצא כן בדברי רש"י עצמו שמתחיל "על ידי אותו אשל (נקרא שמו של הקב"ה כו')", כלומר שבזה שהתורה מקדימה ומספרת ויטע אשל גו', וכדפירש"י בב' הדעות של רב ושמואל, או פרדס או פונדק וכו', ומיד לאחרי זה כתוב "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" - משמע שענין הקריאה בשם ה' קשור עם האשל, שהרי לא נמצא שם מזבח - והרי זה מכריח ש"על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה כו'", והיינו שהקריאה כאן הוא פרסום שמו של הקב"ה.
ויש להוסיף שכאן יש הוספה על ויקרא שם בשם ה' תיבות "א-ל עולם", שתיבות אלו יכולות להתפרש כהמשך ל"בשם ה'" שהוא א-ל עולם. שזה כעין הוספת כינוי לשמו של הקב"ה וכן משמע מתרגום אונקלוס "..בשמא דה' אלקא דעלמא".
אבל רש"י לא פירש כן, אלא ש"א-ל עולם" הוא תוצאה של האשל ושל הקריאה בשם ה', שעי"ז ויקרא שמו של הקב"ה אלוקה לכל העולם.
ובעצם לא רק תיבת א-ל עולם מתפרש כך אלא כל הקטע 'ויקרא שם בשם ה' מתפרש כן, ש"על ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה אלוקה לכל העולם", והיינו שתיבות "ויקרא שם בשם ה'" שזה כאילו היה כתוב ויקרא שם גו'. ועכ"פ מתפרש כאן (גבי ויטע אשל גו') ענין ויקרא שם גו' באופן אחר מאשר בפ' לך לך, ובפרט שכאן (בלך לך) זה נאמר לגבי בניית מזבח.
ולהעיר שכללות ענין בניית מזבח נמצא בכו"כ פעמים בתורה בתור הבעת תודה, כלומר שבנו מזבח וכנראה שחטו עליו בהמה, שהרי תיבת מזבח הוא (כנראה) על שם הזבח, וזה הי' כעין קרבן תודה.
ונמצא גם מפורש בפ' וישלח (לה, א) "ויאמר אלקים ליעקב קום עלה בית א-ל ... ועשם שם מזבח לא-ל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך", שבפשטות הכוונה להודות לה' על העזרה והנסים שהיו לו בדרך, ומפורש יותר להלן בפסוק ג, בדברי יעקב "ונקומה ונעלה בית א-ל ואעשה שם מזבח לא-ל העונה אותי ביום צרה ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי".
שעפי"ז נתבאר לעיל שלכן הוסיף רש"י אצלנו (בראשית יג, ד) בפסוק 'ויקרא שם אברם בשם ה' - "וגם יש לומר ויקרא שם עכשיו בשם ה'", מכיון שחזר ממצרים ונעשו לו נסים בדרך, בנה מזבח כדי להודות לה'. אבל כאן שבפסוק עצמו לא נזכרו דברי תודה, לכן לא פירש"י פירוש זה בראשונה.
Download PDF