ה'חזקוני' בפרשת מצורע, עה"פ: "והי' ביום השביעי יגלח את כל שערו וגו'" (יד, ט). כתב: "אבל גבי לויים לא נאמר אלא "והעבירו תער על כל בשרם" (בהעלותך ח, ז) כלומר, והעבירו תער על כל בשרם כדרך המתגלחים לנוי סביבות הראש והזקן וגבות העינים, שמגלחין מקצת ומשיירין הרוב, שאם אתה אומר כך יגלחו כל השער, נמצאו באים מנוולים לפני השכינה, אבל מצורעים כו'". ע"ש.

ולהעיר, שע"פ הלכה אינו כן, כדתנן בנגעים (יד, ד) "שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה, נזיר ומצורע ולויים . . ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום". הרי שגם הלויים היו חייבים לגלח את כל שערם.

וגם במדרש מובן כן, ע' במד"ר קרח (פי"ח, ד) "כשאמר הקב"ה למשה קח את הלויים מתוך בני ישראל וטהרת אותם . . והעבירו תער על כל בשרם, מיד עשה כן לקרח התחיל לחזור על ישראל לא היו מכירין אותו". עיי"ש. ומובן מזה, שגילח את כל שערו באופן מכוער, ולא תספורת יפה כדברי ה'חזקוני'.

ואולי הי' לה'חזקוני' מדרש אחר שכתב כדבריו, ויש לחפש במדרשים. ובכל אופן מוכרח, דפירושו שמפרש הוא רק מצד פשש"מ אף שאינו מתאים להלכה, וכמ"ש כ"ק אדמו"ר כמ"פ בנוגע לפירש"י על התורה, שמפרש כמו שמתאים מצד פשש"מ, אף שאינו מתאים לדרך ההלכה.