בפירש"י פרשת וישב ד"ה איש כפתרון חלומו (מ, ה): "כל אחד חלם חלום הדומה לפתרון העתיד לבא עליהם". ובפירש"י פרשת מקץ ד"ה איש כפתרון חלומו (מא, יא): "חלום הראוי לפתרון שנפתר לו ודומה לו". ובפירש"י פרשת מקץ ד"ה איש כחלומו (שם יב): "לפי החלום וקרוב לעניננו".

והנה שלשה פסוקים אלו - עליהם פירש רש"י פירושו - תוכנם שוה לכאורה, שהפתרון הי' דומה להחלום שחלמו.

ולפי זה צריך עיון מדוע חזר רש"י על פירושו שלשה פעמים, דמה לא הי' מובן אם רש"י הי' מפרש מה שפירש רק בפרשת וישב.

והשאלה מתחזקת עוד יותר, דבד"ה השני מוסיף רש"י על מה שפירש בד"ה הראשון, במה שכתב (לא רק חלום הדומה לפתרון שנפתר, אלא גם) "הראוי (לפתרון)". ובד"ה השלישי הלשון ברש"י הוא "...וקרוב לענינו", ולמה לא כתב ודומה לענינו, כבד"ה הראשון והשני.

ולכאורה תיבת "דומה" הוא יותר מדוייק מתיבת "קרוב", ובפרט שרש"י כבר השתמש בתיבה זו בשני פירושיו שקודם לכן.

ואחר שכתבתי זה, הנה ראיתי בחומש "אוצר הראשונים" שמביא בשם "אלמושנינו", וז"ל: "ר"ל, אף על פי שכבר פירש זה רש"י בפרשה של מעלה הוצרך לחזור ולפרש אותו בכאן, לפי שמה שאמר הכתוב שם איש כפתרון חלומו, הרצון בו שהתורה הודיעתנו שהחלום שחלם כל אחד היה דומה לפתרון, כי היה נראה כחלום כפי מה שנפתר, ואולם המשקה והאופה לא היו יודעים שהוא דומה לפתרון, כי לא ידעו עדיין הפתרון אף שיאמרו כן. ואולם עתה שהוא סיפור שר המשקים שאמר איש כפתרון חלומו חלמנו הוצרך לפרש רש"י שאין זה דבור התורה כמו שפירש למעלה, אך הוא דבור שר המשקים, והוא שאמר רש"י הראוי לפתרון שנפתר לנו שמורה זה הלשון ששר המשקים הוא שאומר כן". עכ"ל.

אבל צריך עיון בדבריו, שלכאורה זהו דבר פשוט מאוד שמה שנאמר בפרשת מקץ איש כפתרון חלמו חלמנו שזה דבור של שר המשקים, ולא כמו בפרשת וישב, ואין צריך רש"י לפרש זה.