בפרשתינו ישנו דבר תמוה במקצת, לכאורה, ואין רש"י מפרש כלום בנוגע לזה.

והוא: שבנוגע ליריעות עזים שהיו לאהל על המשכן נאמר (כו, ט): "וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה השישית אל מול פני האהל".

דהיינו שהכתוב כאן כבר התחיל לבאר למה הי' ביריעות אלו ארבע אמות יותר מהיריעות התחתונות, מפני ששתי אמות היה תלוי וכפול על המסך שבמזרח.

ומה שבנוגע לשתי אמות האחרות - שהיה עודפות על התחתונות – זה עדיין לא מבאר הכתוב.

וממשיך לבאר רק בפסוקים (י, יא) איך הי' חיבור החברת של החמש יריעות עם החברת של שש היריעות, על ידי הלולאות והקרסים.

ורק אחר כך בפסוק (יב) כתיב: "וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן".

דהיינו שכאן מסיים הכתוב לבאר מה עשו בשתי אמות האחרות העודפות על התחתונות.

וצ"ב, למה הפסיק הכתוב בנוגע לארבע אמות אלו, ולא כתבו מה עשו בהם בהמשך אחד*.

*) אולי י"ל - בדוחק עכ"פ - שכאן ביריעות עזים נוגע לומר בתחילה "וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל", דכוונת הפסוק הוא לא רק להגיד לנו מה נעשה עם העודף, אלא רק להגיד סדר הנחת היריעות על המשכן - שהשש יריעות היו לצד מזרח והחמש לצד מערב.

ואולי זה נוגע גם בעשיית היריעות, מאחר שהיריעה הששית היתה מול פני האהל - היינו שנראית יותר, עשו אותה ביותר יופי וביותר חכמת מלאכה (טוו את העיזים!). ודו"ק. המערכת.