בפרשתינו, פסוק (לז, לב): "וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו וגו'".

וצריך להבין, ש"וישלחו" משמע שהאחים שלחו שליח, ולא שהם עצמן הביאו הכתנת אל יעקב. ותיכף אחר זה כתוב: "ויביאו אל אביהם ויאמרו", שמזה משמע שהאחים עצמן הביאו הכתונת אל יעקב.

בחומש "אוצר הראשונים" מביא כמה תירוצים: בשם רמב"ן: "ששלחוה אל חברון לבית האחד מהן ובבואם הכניסוה לפני אביהם".

בשם רבינו מנחם: "...וישלחו על ידי בני השפחות, ויביאו בני השפחות אל אביהם ולא אמרו כלום, אלא זאת מצאנו, בא יהודה ואמר הכר נא הכתונת".

בשם רבינו בחיי: "השלוחים הביאוה, וזה שאמר הכתונת בנך, שאילו הביאום האחים היו אומרים הכתונת יוסף". והנה תירוץ זה לא הבנתי שהרי נאמר בכתוב: "ויביאו אל אביהם", ואם כן איך נוכל לומר שלא האחים הביאו. אבל אולי יש לדחוק ולפרש לפי תירוצו של הרבינו בחיי שהפירוש של "אביהם" הוא אביהם של האחים.

בשם הרוקח: "על יד עבד אחד".

אבל כל תירוצים אלו אינם לפי פשוטו, וצריך להבין למה לא פירש"י כלום על זה.

אחר שכתבתי זה ראיתי בספר יוסף הלל שכתב וז"ל: "וישלחו את כתונת הפסים, ברש"י כת"י קלף, הגה"ה וישלחו את כתונת הפסים לשון שליחות. פ"א (פירוש אחר) לשון כלי זיין כמו ובעד השלח יפלו (יואל ב, ח) וכמו ואיש שלחו בידו (דברי הימים ב כג, י) כי קרעו אותה כדי שיאמר שהחיות טרפוהו", עכ"ל.

אבל עדיין צריך להבין איך מתורץ השאלה הנ"ל לפי פירוש הראשון שוישלחו הוא לשון שליחות.