בפירש"י פרשת אמור (כב, לא): 'ושמרתם': זו משנה. 'ועשיתם': זה המעשה.

ועל דרך זה פירש"י בפרשת ואתחנן (ד, ו): 'ושמרתם': זו משנה. 'ועשיתם': כמשמעו.

והיטיב הרב וו. ר. לשאול בהנ"ל בגליון דש"פ בהר ש"ז (תשצז - עמ' 55) - שמצינו כמה פעמים קודם פסוק זה שנאמר "ושמרתם ועשיתם", ואין רש"י מפרש שם מה שפירש כאן.

והביא משני מקומות בפרשת קדושים: 1) שם כ, ח: ושמרתם חקותי ועשיתם אותם, 2) שם כב: ושמרתם את כל חקותי ואת כל משפטי ועשיתם אותם, (ואותו המשפט נמצא גם ב- יט, לז שם).

ושואל למה לא פירש"י גם שם מהו הפירוש בשמירה.

וי"ל דאחרי פירש"י בפר' אחרי (יח, ד), כבר אין צורך בפי' על שמירה בהפסוקים הנ"ל שבפרשת קדושים, כיון שפירושו ניכר מתוך הביאור בדברי רש"י שם בפ' אחרי על ההפרש בין משפטים לחוקים.

דהנה בפסוק ד שם כתוב: את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו, ופי' רש"י שם בד"ה 'את משפטי תעשו': אלו דברים האמורים בתורה במשפט שאילו לא נאמרו היו כדאי לאומרן.

ובד"ה 'ואת חקותי תשמרו' פי': דברים שהם גזירת המלך שיצה"ר ואומות העולם משיבין עליהם למה לנו לשומרן ... לכך נאמר אני ה' גזרתי עליכם...

ולשון רש"י בפ' בשלח (טו, כו) בזה: דברים שאינן אלא גזירת מלך בלא שום טעם, ויצה"ר מקנטר עליהם ... למה נאסרו...

ומתוך דברי רש"י הנ"ל יובן בדרך ממילא למה חילק הכ' לכתוב "תעשו" גבי משפטים ו"תשמרו" גבי חוקים, וכפי הסיום בפירש"י ד"ה 'ושמרתם את חקותי' (יח, ה): ...לפי שלא נתן אלא עשי' למשפטים ושמירה לחוקים, (ואולי זהו הכוונה שבהעתקת הד"ה שבפירש"י הועתק גם המילים "תעשו" ו"תשמרו". - וכמובן שכל הנ"ל אמור לא עפ"י הד"א שבפירש"י),

כיון שלגבי חוקים ש"יצה"ר ואו"ה משיבין עליהם...", "שאין טעם בדבר אלא גזירת המלך וחוקותיו על עבדיו" - בא הכתוב להשתמש באזהרה של "שמירה", שענינו עמידה על המשמר נגד משיבים ומקנטרים.

- ולאחרי פירש"י הנ"ל בפ' אחרי כבר אין צורך לפרש אחריו ובפ' קדושים איפה שנמצא שנתוסף 'שמירה' לחוקים, (היינו כשנאמר "ושמרתם" בצירוף ל"חקותי").

ואין לשאול מן פרשת ואתחנן הנ"ל ((ד, ו) שבתחלת ההערה) שפירש שם רש"י "ושמרתם זו משנה" למרות שמוזכר שם חוקים - "ראה למדתי אתכם חוקים וגו' אשר ישמעון כל החוקים האלה וגו'" -,

שע"כ אין הכוונה שם לחוקים במובן "דברים שאינן אלא גזירת מלך בלי שום טעם", שהרי בכגון אלו יצה"ר ואו"ה משיבין עליהם וכו', ושם הרי מפורש: "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".

והנה בנוגע להשאלות בתחלת ההערה כשרש"י מפרש בפ' אמור 'ושמרתם (מצוותי)': "זו משנה", י"ל דזהו פירוש מתוך הכרח של 'ועשיתם': "זה המעשה";

שי"ל שאכן פי' הפשוט של "ושמרתם" (בדרך כלל עכ"פ) הוא אזהרה יתירה לעמוד בתוקף נגד המשיבים וכו',

אמנם אם כן מה טעם במובן זאת להוספת "ושמרתם" לתיבת "ועשיתם" - כשהמדובר הוא ל"מצוותי" (ולא חקותי).

ואותה השאלה היא גם בפ' ואתחנן הנ"ל שניתוסף שם 'ושמרתם' ל'ועשיתם', והמדובר שם (כנ"ל) אינו לחוקים במובן של גזירת המלך בלי טעם וכו'.

ואז בהכרח בא הפי' בפירש"י על "ושמרתם" - שבשני מקומות הנ"ל "זו משנה".

אבל באמת עומדים לנגדי שני טענות לכל הביאור הנ"ל.

א) אם כן הי' צריך רש"י להעתיק בפ' אמור בד"ה הנ"ל גם תיבת "מצוותי" (-'ושמרתם מצוותי'. - עפ"י כללי פירש"י של כ"ק אדמו"ר).

ב) והדבר השני שעומד נגד ביאור הנ"ל בשייכות להפסוקים בפ' אמור ובפ' ואתחנן - הוא מן פרשת בהר (כה, יח), שנאמר שם: "ועשיתם את חקותי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אותם"!