בפירש"י בפ' יתרו ד"ה אתם ראיתם (יט, ד): "לא מסורת היא בידכם, ולא בדברים אני משגר לכם, לא בעדים אני מעיד עליכם, אלא אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים על כמה עבירות היו חייבין לי קודם שנזדווגו לכם, ולא נפרעתי אלא על ידכם", עכ"ל.

וזה לשונו של המזרחי על פירש"י זה:

"…ואמר: "על כמה עבירות היו חייבים לי" כו', מפני שכוונת המאמר הזה אינו אלא להודיעם שהם חביבים לו, כדמסיים "ואשא אתכם על כנפי נשרים" וגו', וכיון שכן מה טעם לומר להם "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים", מה חיבה הראה להם בזה, דילמא לא עשה להם מה שעשה רק בעבור שחטאו, ולא בעבור חבתן, לפיכך הוכרח לפרש ולומר דפירוש "אשר עשיתי למצרים", כלומר אשר עשיתי להם עתה על העבירות שעשו עמכם, מה שלא עשיתי להם על העבירות שעברו קודם שנזדווגו לכם, שלא נפרעתי מהם אז, וזה מורה על רוב חבתי בכם", עכ"ל.

והנה זה שאמר המזרחי "דילמא לא עשה להם מה שעשה רק בעבור שחטאו, ולא בעבור חבתן", צריך להבין, שהרי יש כמה וכמה פסוקים שמוכיחים שהעשרה מכות שהביא הקב"ה על המצרים היו בכדי להוציא את בני ישראל ממצרים, דהיינו חבתן.

וכמו שנאמר בפעם הראשון שהקב"ה דיבר עם משה בנוגע לענין זה: (שמות ג, ז) "ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים גו'", ושם, (ח): "וארד להצילו מיד מצרים וגו'". ובהמשך לזה הכה הקב"ה את המצרים בעשרה מכות עד שהסכימו לשלחם.

ולא מצינו שהמכות באו על המצריים מצד העבירות שלהם, קודם שנזדווגו לישראל.

ומה שפירש"י בפרשת וארא בד"ה ואני אקשה (ז, ג) "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי וכו'", לכאורה כוונתו למה שהקשה פרעה את לבו עד עתה ולא שלח את בני ישראל, ולא בנוגע לעבירות שעשה קודם שנזדווגו לישראל.

ואם כן איזה הו"א יש לומר שמה שנאמר כאן "אשר עשיתי למצרים" הוא לפרעון של העוונות של המצריים, שמצד זה הוכרח רש"י לשלול זה.

ב. אולי הטעם מה שלא נפרע הקב"ה על העבירות שבידם עד עתה הוא מפני שלא נתמלאה סאתם עדיין, וכמו שפירש"י בפרשת לך לך ד"ה כי לא שלם עון האמורי (טו, טז) "..שאין הקב"ה נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה שנאמר בסאסאה בשלחה תריבנה".

ולהעיר שהלשון במכילתא הוא: "...על כמה הם חייבים על עבודה זרה ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים", עכ"ל.

אמנם רש"י אמר "על כמה עבירות", סתם.

ג. בסוף פרשת יתרו (כ, יט) נאמר עוד הפעם "אתם ראיתם", ושם פרש"י, וז"ל "יש הפרש בין מה שאדם רואה למה שאחרים משיחין לו שמה שאחרים משיחין לו פעמים שלבו חלוק מלהאמין", עכ"ל.

והנה התוכן של שני פירושי רש"י לכאורה שוה.

ואם כן צריך להבין: א. למה צריך רש"י לחזור ולפרש מה שכבר פירש בפרשה זו גופא. ב. למה לא פירש רש"י לעיל בקיצור כמו שפירש כאן, שלכאורה מה שפירש כאן בקיצור כולל כל האריכות שפירש שם.