E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ בהעלותך - תשס"א
פשוטו של מקרא
בפירש"י ד"ה 'מלאכת עבודה (אמור כג, ח)וד"ה 'כל מלאכת עבודה' (כג, ח)
הרב וו. ראזענבלום
תושב השכונה

בפירש"י פרשת אמור ד"ה מלאכת עבודה (כג, ח): אפילו מלאכות החשובות לכם עבודה וצורך שיש חסרון כיס בבטלה שלהן כגון דבר האבד, עכ"ל.

ושם (כג, לו) בפירש"י ד"ה כל מלאכת עבודה: אפילו מלאכה שהיא עבודה לכם שאם לא תעשוה יש חסרון כי בדבר, עכ"ל.

וז"ל המשכיל לדוד על פירש"י (כג, לו): אע"ג דכבר ביאר כן רבינו לעיל גבי כל מלאכת עבודה הכתוב בחג המצות וממילא למדנו שכן הוא פי' בכל הימים טובים, הצריך למיהדר ולפרושי הכא גבי עצרת, לפי דלעיל פי' עצרת דר"ל עכבו עמי עוד יום ואיכא למטעי ולפרש דר"ל עוד יום אחד דומיא דאותם הקודמים לו וסמוכים אליו דהיינו ימי חול המועד משו"ה איכפל ופי' דלאו הכי, עכ"ל.

והבאר בשדה כתב, וז"ל: ...ומה שחזר רבינו לכותבו הכא הוא ללמדנו דחול המועד שרי ממעוטא דהיא, עכ"ל.

וכוונתו הוא לפירש"י ד"ה לא תעשו (שם): יכול אף חולו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה ת"ל היא, עכ"ל.

אבל עדיין צריכים להבין: א) למה פירש רש"י פירושו (בד"ה הראשון) בפסוק (כג, ח), ולא בפסוק (ז) הקדום לפסוק זה, שגם שם נאמר "כל מלאכת עבודה לא תעשו"

והתמיהה היא עוד יותר: בפרשת פנחס נאמר (כח, יח): "ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו". ופסוק זה הוא כמעט ממש דומה לפסוק (כג, ז) שבפרשת אמור (רק שחסר תיבות "יהי' לכם").

ושם בפרשת פנחס פירש"י על פסוק זה, וז"ל: אפי' מלאכה הצריכה לכם כגון דבר האבד המותרת בחולו של מועד אסורה ביו"ט, עכ"ל.

ונוסף לזה צריכים להבין: מאחר שרש"י כבר פירש זה שני פעמים בפרשת אמור, למה צריך לפרש זה פעם שלישי בפרשת פנחס.

וגם מ"ט אין רש"י מפרש הטעם שהפסוק כפל זה, כמו שמפרש כמה וכמה פעמים למה נכפל ענין בכתוב.

ב) בפרשת אמור, בד"ה הראשון מעתיק רש"י רק תיבות "מלאכת עבודה" מן הכתוב. ובד"ה השני מעתיק גם תיבת "כל" מן הכתוב.

וכבר הבאתי לעיל פירש"י בפרשת אמור ד"ה לא תעשו: יכול אף חול שלמועד יהא אסור במלאכת עבודה ת"ל היא. והבאתי שהבאר בשדה כתב שזהו הטעם מה שרש"י חזר עוד פעם על פירושו ללמדנו שחול המועד שרי ממעוטא ד"היא".

אבל עדיין צריכים להבין: השאלה "יכול אף חולו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה" היא שאלה שמתעוררת להבן חמש למקרא גם בד"ה הראשון של פירש"י.

והגם ששם לא נאמר התירוץ לשאלה זו, דהיינו ששם לא נאמר "היא", - אבל וכי משום ששם לא נאמר התירוץ אין השאלה מתעוררת שם.

והוה לי' לרש"י לפרש בד"ה הראשון יכול אף חולו של מועד יהא אסור במלאכת עבודה ת"ל במקום אחר או ת"ל לקמן "היא".

ובאמת מצינו דוגמא לזה מפירש"י: בפרשת בא ד"ה מישראל (יב, טו) פירש"י: שומע אני תכרת מישראל ותלך לה לעם אחר ת"ל במקום אחר "מלפני" בכל מקום שהוא רשות, עכ"ל. והנה כוונת רש"י ב"מקום אחר" היא בפרשת אמור (כב, ג). ואעפי"כ הביא רש"י את השאלה בפרשת בא, מפני ששם מתעוררת השאלה.

ועל דרך זה היה לי' לרש"י לפרש גם בפרשת אמור, ומכל שכן, שגם התירוץ להשאלה, ("היא") הוא באותה פרשה.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
שיחות
אגרות קודש
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות