בראשית (מו, כט), על המילים "וירא אליו" כותב רש"י "יוסף נראה אל אביו".

וצ"ע, כיון שכל הפסוק מדבר ביוסף. 1) ויאסור יוסף מרכבתו. 2) ויעל (יוסף) לקראת ישראל אביו. 3) ויפול (יוסף) על צוואריו. 4) ויבך (יוסף) על צוואריו גו'. למה שנחשוב ש"וירא אליו" לא קאי על יוסף, ולמה צריך רש"י לבאר זאת.

וי"ל בדא"פ, שלכאורה חסר כאן ענין עיקרי, שכתוב שיוסף עלה לקראת ישראל אביו, ואין מוזכר כאן כלל יעקב אבינו עצמו, שלכן יש אולי מקום לומר שתיבות "וירא אליו" קאי על יעקב שנראה ליוסף. לכן פירש"י שאינו כן, אלא יוסף נראה לאביו.

רש"י לא מביא הוכחה לדבריו. ולכאורה מוכרחים לומר כך, מפני שאם נאמר ש"וירא אליו" קאי על יעקב (ליוסף), א"כ גם המשך הפסוק "ויפול על צואריו", "ויבך על צואריו עוד", גם קאי על יעקב.

ובאמת, הנה מפשוטו של מקרא אין הוכחה (מפורשת) מי נפל על צואריו (של מי) ומי בכה כו', ויתכן גם שקאי על יעקב, כלומר שאם נפרש ש"וירא אליו" קאי על יעקב ליוסף יהי' אפשר לפרש גם את המשך הפסוק ביעקב ליוסף.

אבל רבותינו אמרו "ש(אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו ש)הי' קורא את שמע". וא"כ בע"כ ש"ויפול על צואריו" ו"ויבך על צואריו עוד" קאי על יוסף, וא"כ גם "וירא אליו" שלפני זה בע"כ קאי על יוסף שנראה לאביו.

וזה שלא נזכר יעקב בפסוק, י"ל: א. שזה מובן מתוך מה שכתוב "וירא אליו", הרי שיעקב הי' כאן. ב. אבל דחוק קצת לומר כן שדבר כזה עיקרי נלמד מתוך מה שכתוב, ולא יהי' כתוב במפורש. ולכן יש להוסיף שכיון שכדרשת חז"ל קרא יעקב את שמע, ואין מסופר במפורש על מפגש יעקב עם יוסף בשעה שראהו בפעם הראשונה, לכן הוא גם לא נזכר בפסוק.