במדבר טז, א רש"י ד"ה ויקח קורח (הב') "לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק כו'". והנה פירוש זה מובן, שהרי לא כתוב את מי לקח, ועל כן בע"כ לפרש שהכוונה לקח את עצמו, והפי' ב"לקח את עצמו" מפרש "לצד אחר", שזה נקרא לקח את עצמו מן הכלל לצד אחר, דהיינו להיות נחלק עליהם.

ולהעיר, שכ"כ מוכרח פירוש זה שאפי' אינו מסתייע מהתרגום, אלא להיפך שמיישב את התרגום לפי הפירוש שהביא - "וזהו שתרגם אונקלוס ואתפלג", והיינו שכאילו יש תמי' על אונקלוס שפירש תיבת ויקח ואיתפלג, אלא שלפי ביאור רש"י מובן גם התרגום. וכמובן שלאחרי שהביא סייעתא לתרגום הרי זה ממילא גם סיוע לרש"י, ומפני שאינו רגיל שויקח (קרח) יתפרש לקח עצמו לצד אחר, לכן מביא גם פסוק מכתובים שגם שם מתפרש כן (מה יקחך לבך גו').

ומפני שבכל זאת אין מצוי בכל התורה שויקח יהי' הפירוש לקח עצמו לצד אחר (ורק בנביאים), אלא או לקיחה ממש (אם המדובר במטלטלים, כמו "ויקח אברהם את עצי העולה") או לקיחה בדברים (אם המדובר באנשים, כמו "קח את אהרן גו' קחהו בדברים כו'"), לכן י"ל בדא"פ - פי' רש"י "ד"א ויקח קרח משך ראשי סנהדראות שבהם בדברים כו'", שלפירוש זה הוא כמו בכל מקום, וכדמביא רש"י הפסוק קח את אהרן, קחו עמכם דברים.

ולהעיר שבהפסוק השני שהביא רש"י (קחו עמכם דברים), דלכאורה צ"ע: א. והרי יש עוד כו"כ פסוקים בתורה, ולמה לו להביא מנביאים. ב. אינו ראי' כ"כ למה שאומר משך ראשי סנהדראות שבהם בדברים, והרי קחו עמכם דברים היינו שכל אחד יקח לעצמו, והרי זה דומה יותר לפירוש הראשון.

אבל י"ל דאדרבה, הביא דוקא פסוק זה, שאפי' שמדובר שלוקח לעצמו, אבל לוקח משהו (אחר) לעצמו, והם הדברים. משא"כ בויקח קרח שלפירוש הראשון לקח עצמו ממש, שע"ז מביא ראי' מפסוק זה לפירוש השני דוקא, שגם אם לוקחים עצמם חייב להיות שלוקחים משהו אחר, והם הדברים, ובנדו"ד הם הנם סנהדראות.

אלא שצ"ע: איך יתפרש תיבת ויקח שמשך ראשי סנהדראות בדברים, והרי לא נאמר ויקח את נשיאי העדה וכיו"ב.

וי"ל בדא"פ שבאמת "ויקח קרח" קאי על ואנשים מבני ישראל גו', כאילו הי' כתוב "(ויקח קרח) את אנשים מבני ישראל כו'", אלא מפני שהאריך הפס' ביחוסו של "קרח בן יצהר בן קהת בן לוי", וגם צירף את דתן ואבירם ואת און בן פלת, דרכו של פסוק לחזור בקצרה מי הם אלה שבאו לפני משה לכן חוזר שוב ויקומו לפני משה גו' ואח"כ ממשיך כרגיל.

ועפי"ז יש לבאר דבר פלא, שלכאורה כיון שכבר כתוב בפסוק ב' ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל וכו', צריך להמשיך בפסוק שלאחרי זה (פסוק ג') מיד "ויאמרו אליהם רב לכם גו'". ולמה חוזר ואומר (בתחילת פסוק ג') "ויקהלו על משה ואהרן".

ועפ"י הנ"ל י"ל ש"ויקומו לפני משה" הוא הסיום של ויקח קרח שלא נאמר מיד את מי לקח כי המשיך לייחס את קרח וצירף אליו גם את דתן ואבירם ואון בן פלת ועדיין לא אמר את מי לקח, ועכשיו בפסוק ג' ממשיך שויקח קרח - ודתן ואבירם וכו' ויקומו לפני משה, ומי קמו - "ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים", לומר שלקח את החמשים מאתים אנשים, ומה שאמר "ואנשים" הוא כמו "את אנשים", וזה קאי על ויקח קרח, אבל מכיון שהפסיק ב"ויקומו לפני משה" שכן יותר מתאים הלשון שכיון שכבר האריך בויקח קרח אינו יכול לכתוב ויקח קרח גו' ודתן ואבירם ואנשים מבני ישראל גו' נשיאי עדה ויקהלו על משה גו' - שזה דיבור ארוך מאד ואין הדרך לכתוב כך, לכן מיד לאחר סיום פסוק ראשון אמר מהי המטרה של ויקח קרח - שהי' כאן ענין של "ויקומו לפני משה", אבל כיון שזה רק בשביל תיקון הלשון לא נכתב כאן מה רצו ממשה אלא המשיך "ואנשים מבני ישראל" (שכנ"ל קאי על ויקח קרח), ורק אחרי זה בפרק ג כתב מהי המטרה ויקהלו וגו'.

ומפני שזה (קצת) דוחק לבאר את כל האריכות הזאת ואין זה דרך לכתוב כן, לכן, י"ל בדא"פ לא הביא רש"י פירוש זה בראשונה (אע"פ שמצד פירוש תיבת ויקח פירוש זה (השני) יותר קרוב לפשש"מ).