בתרגום יונתן על שמות פרק ו פסוק טז: ואלין שמהת בנוי דלוי לייחוסיהון גרשון וקהת ומררי ושני חיוי דלוי מאה ותלתין ושבע שנין חייא עד דחמא ית משה וית אהרן פריקייא דישראל.

ובתרגום יונתן על שמות פרק ו פסוק יח: ובנוי דקהת עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל ושני חיוי דקהת חסידא מאה ותלתין ותלת שנין חייא עד דחמא ית פינחס הוא אליהו כהנא רבא דעתיד למשתלחא לגלותא דישראל בסוף יומיא.

ובתרגום יונתן על שמות פרק ו פסוק כ: ונסיב עמרם ית יוכבד חבבתיה ליה לאנתו וילידת ליה ית אהרן וית משה ושני חיוי דעמרם חסידא מאה ותלתין ושבע שנין חייא עד דחמא ית בני רחביא בר גרשום בר משה.

והנה, בתרגומו שלשה פסוקים אלו נתעוררו כמה תמיהות גדולות, אשר בשנים מהם הרגיש פי' יונתן (נדפס בחומש מקראות גדולות), וע"ע בסה"ד ב"א של"א וב"א שס"ח:

לוי שראה משה ואהרן

בכאן תימה גדולה [לומר שלוי ראה משה ואהרן]. שזה מן הנמנע, שהרי לוי מת צ"ד שנה לגלות מצרים, כי בן מ"ג הי' בירידתן למצרים . . ומת בן קל"ז שהוא צ"ד לגלות מצרים לפי חשבון רד"ו. ומשה נולד לזמן ק"ל שנה לגלות מצרים לפי חשבון רד"ו, שבן פ' שנים הי' בעמדו לפני פרעה אתו, ואותו שנה יצאו ממצרים נמצא, בין מיתת לוי ולידת משה ל"ו שנה. והדבר צ"ע לגבי'. איברא, לגבי קהת שראה פינחס שתרגמו בפסוק ובנוי דקהת, וזה לכאורה ג"כ מן הנמנע, שהרי אהרן נולד לקכ"ז שנה לגלות מצרים, וקהת מת לקל"ג, ואין מלידת אהרן עד שימות קהת אלא י' [צ"ל ו'. וראה לקמן. המעתיק] שנה, ואיך אפשר שיהי' באותו זמן נולד פינחס נכדו של אהרן. וזה אפשר ליישב קצת בדוחק, דקהת מיורדי מצרים הי', ויכול להיות שהדורות הראשונים היו מולידים לשנים מועטים, וכדאיתא במס' ב"ב פ' יש נוחלין.

והנה, קושיא הראשונה באמת צע"ג. דלא מצאתי לע"ע מי שפליג על מנין רד"ו1,

- ועכ"פ דעת התיב"ע עצמו עה"פ (שמות יב, מ) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה, מסכמת למנין רד"ו -

ומכיון שדבר פשוט הוא דלוי בן מג לפחות כשירדו למצרים2, ורד"ו (שנות ישיבת בנ"י במצרים) חסר פ' (חיי משה במצרים) הוא ק"ל - יתחייב לומר שלוי חי עד ק"ל לרד"ו, ולפי זה חי קע"ג שנה, ובפסוק אומר קל"ז.

ואולי י"ל בדוחק גדול, להוציא מפשוטן של כתובים, לומר דקל"ז דלוי היינו (לשיטת תיב"ע) בתוך מצרים. ואז אתי שפיר, דלוי מת קל"ז למצרים ומשה נולד ק"ל למצרים. אלא, דחוץ מהדוחק בזה, זה אינו מתרץ קושיא השני' איך קהת (שלפ"ז מת ד' שנים לפני לוי) שמת קל"ג למצרים ראה פינחס, כדלקמן.

קהת שראה פינחס

ב. בקושיא השני' (איך קהת ראה פינחס נכדו של אהרן אם אין בין לידת אהרן למיתת קהת כי אם י' שנה) שרוצה הפי' יונתן לתרץ שנולדו לשנים מועטין:

(א) הנה, ראשית כל מקכ"ז [למצרים שאז נולד אהרן] לקל"ג [שאז מת קהת] הם רק ו' שנים (ובפנים כתוב י', ואולי הוא טה"ד. וממ"נ קשה), וקהת נולד לפני ירידתו למצרים לפחות שנה3 [כי אחריו נולד מררי ואחריו יוכבד (בין החומות הרי כל העיבור כבר הי'4)]. גם נודע (ראה לקו"ש ח"כ עמ' 26 ה עמ' 155) שבן שמונים של משה בעמדו לפני פרעה הכוונה ע"ט שנה (שנת השמונים). ולפ"ז אהרן פ"ב שנה (ויש לדחות). ולכל היותר הי' חמש שנים משנולד אהרן עד שמת קהת. ואיך ימלא לבו לומר שבחמש שנים בלבד נולד נכד לאהרן?!

(ב) ובאמת נראה שלא הי' טה"ד כ"א שחשב שהי' עשר שנים (וכמ"ש בסה"ד עמש"כ שהי' עשר שנים ש"גם זה שקר"). אבל אפילו לדעתו שהי' עשר שנים - יתחייב לומר שכל אחד הוליד לה' שנים. ולפי זה יתפרש דעתו ששנים מועטין יכול להיות אפילו ה' שנה.

- אגב, מ"ש ויכול להיות שהדורות הראשונים היו מולידים לשנים מועטים, וכדאיתא במס' ב"ב פ' יש נוחלין - לפום ריהטא לא מצאתיו. ובמקראות גדולות דפוה"ח של מכון המאור תיקנו וצייינו לסנהדרין סט, ב. -

אבל ראה ירושלמי (בדפוסים הנפוצים) יבמות נט, סע"א ואילך, וקידושין ט, סע"ב ואילך דאחז הוליד בן תשע הרן בן שש וכלב בן עשר וכמאן דאמר הוא כלב בן חצרון הוא כלב בן יפונה. ובפחות מזה לא מצאנו, חוץ מאדה"ר לבדו שביום שנברא הוליד (רש"י עה"פ בראשית ה, א).

וראה סנהדרין סט, ב, דניחא לי' יותר לפרש שבדורות ראשונים זכר הוליד בן ט' שנה ונקבה בת שש ואפילו קצת פחות מזה מלומר שזכר הוליד בן ח' שנה יעו"ש.

אגב, בסנהררין שם רוצה להביא ראי' שהרן הוליד בן ח' כיון שאברהם הי' עשר שנים מבוגר משרה והרן אבי' של שרה נולד שלישי לאברהם, ופרכו, דאולי דרך חשיבתן נמנו. אבל למסקנת הגמרא שכלב הוליד בן ח', א"כ שוב י"ל שהרן הוליד בן ח'. זהו לפי הדרוש. אבל בירושלמי שם פסיקא לי' שהי' בן שש. לאידך, בירושלמי אומר שם שכלב הוליד לעשר שנים, ובבבלי אומר - והראי' שם הוא בלי פירכא, שלכן המקור לכולם - שהי' בן ח', דאי אפשר שהי' יותר, יעו"ש. ואיך אומר בירושלמי שהי' בן עשר? וצ"ע.

עמרם שראה רחבי'

ג. בפסוק השלישי אומר התיב"ע שעמרם ראה בני רחבי' בר גרשום בן משה. ולא העיר ע"ז הפי' יונתן. ולא מצאתי בסה"ד שידבר בזה. אבל לכאורה טעות בתוך טעות יש כאן.

(א) רחבי' הי' בנו של אליעזר, כמ"ש בדה"א כג, טו-יז: בני משה גרשום ואליעזר. בני גרשום שבואל הראש6. ויהיו בני אליעזר רחבי' הראש ולא הי' לאליעזר בנים אחרים ובני רחבי' רבו למעלה.

ואף דבכ"מ הכתוב אומר בני פלוני ומשייר, ולפ"ז הי' אפשר לומר - בדוחק - שהי' עוד בנים לגרשום7 חוץ משבואל וגם הוא שמו רחבי' - עכ"פ לדעת גמרא דידן (ותרגום כאן) זה אינו. דבב"ב (קי, א) איתא עה"פ (דה"א כו, כד) ושבואל בן גרשם בן מנשה8 נגיד על האוצרות וכי שבואל שמו והלא יהונתן שמו, ופירש הרשב"ם "שלא היה לו לגרשם בנים כי אם זה בלבד כדכתיב בדברי הימים ובני גרשם שבואל הראש". ומוכרח הוא, דאל"כ איך מוכח דיהונתן הוא שבואל? אלא דלא היו לו עוד בנים.

ולכאו' אין סברא לחלוק בדוקא ולומר דמדרשות חלוקות הן, ותיב"ע שהי' תנא ס"ל דהי' בן לגרשם ושמו רחבי', בשעה שהכתוב מגלה לנו שיש רחבי' לאליעזר.

ולולא דמסתפינא הייתי אומר שצ"ל בתיב"ע בני רחבי' בר אליעזר בן משה.

(ב) אלא, שבגופא דעובדא אם שיך לומר שראה עמרם בני רחבי' שהי' נכד של משה קשה: הנה, בב"ב (קכא, ב) איתא: שבעה קפלו את כל העולם כולו מתושלח ראה אדם שם ראה מתושלח יעקב ראה את שם עמרם ראה את יעקב כו'. וכיון שיעקב אבינו (לא) מת י"ז לרד"ו, א"כ עמרם שנולד לפחות בי"ז לרד"ו וחי קל"ז שנה, א"כ חי עד קנד לרד"ו. ומשה נולד ק"ל-קל"א9 לרד"ו, א"כ משה הי' בן כ"ד (או פחות) במיתת אביו. וכ"כ להדיא בסה"ד ב"א רנ"ה וב"א שצ"ב. ובתיב"ע (שמות ב, כא) כתב דכשיתרו שמע שמשה בורח מלפני פרעה זרקו לבור (בית אסורים), והי' שם י' שנה, וכ"ז לפני שנשא משה את צפורה. א"כ, אפילו הי' רחבי' בן גרשום [בנו הגדול] בן משה - אי אפשר שראה עמרם את בני רחבי'.

[יש להוסיף על מה שכתבנו לעיל שרחבי' בנו של אליעזר תימה רבתי - דמסופק אם עמרם ראה אפילו אליעזר (ומה גם בני רחבי'!). דאליעזר נולד בדרך שהלך משה למצרים כשהי' בן פ', ועמרם מת נ"ה שנה לפנ"ז. אלא דזהו דעת רש"י מגמרא. אבל ראיתי להתיב"ע (שמות ד, כד ועד"ז בבעה"ט לשמות יח, ג בשם המדרש) שמפרש שהמלאך שרצה להרוג משה הי' משום שלא מל את בנו גרשום! אבל אליעזר הי' מהול. ובמילא י"ל שנולד זמן רב לפני זה. ואינו מבואר לשיטתו מתי נולד. ומ"מ לא הי' לפני כ"ד למשה.]

אלא, דתוס' בב"ב שם ד"ה שבעה קפלו כל העולם, העיר: האי תנא סבר דאליהו לא הוה פנחס, דאי הוה פנחס בבציר משבעה הוה מצי לאשכוחי דיאיר ראה יעקב וראה פנחס כו'. ומכיון שתיב"ע פירש פה (שמות ו, יח) שפינחס היינו אליהו, א"כ ברייתא שעמרם ראה יעקב כו' דלא כוותי'. ולפי זה יתכן שלדעת תיב"ע עמרם נולד הרבה שנים לאחר י"ז לרד"ו.

ואין לומר דאפושי מחלוקת לא מפשינן, ומי שסובר פינחס זה אליהו רק מצי לאשכוחי בפחות, אבל יודה בשאר הפרטים, דכיון דאם עמרם ראה יעקב אי אפשר שראה בני רחבי' כנ"ל, ותיב"ע סובר שכן ראה בני רחבי', טוב לומר הוא חולק שעמרם לא ראה יעקב מלשבש ספרו. ו(ת)יב"ע תנא הוא.

אלא, דאפילו אם עמרם לא ראה יעקב (ברשב"ם שם שפרט זה מהשבעה הוא רק מסברא, כי עמרם בכורו של קהת ומסתמא נולד תוך י"ז שנה), נשאר לנו לראות אם זה יעזור לעניננו שעמרם ראה בני רחבי'. ואמכ"ל בזה.

ותמנע היתה פילגש

מענין לענין: בסנהדרין צט, ב: [תמנע] בעיא לאיגיורי, באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו - איני יודע איך יתכן שבאת לאברהם כיון שתמנע בתו של אליפז הי' (ראה פרש"י עה"פ בראשית לו, יב). ואליפז בנו של עשו, ועשו הי' בן יג-טו שנה כשמת אברהם. ואולי מדרשים חלוקות הם. ובמ"א אבאר עוד בזה.