בראשית טו, ב, רש"י ד"ה דמשק – "לפי התרגום מדמשק ולפי מדרש אגדה שרדף המלכים עד דמשק, ובגמרא שלנו דרשו נוטריקון דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים.

סדר הפירושים י"ל בדא"פ: שהפירוש הראשון הוא הכי קרוב לפשוטו של מקרא, שמצינו הרבה פעמים שמכנים שם אדם על שם עירו, וכמו לעיל (יד, יג) "לאברם העברי . . ממרא האמורי גו', ובפרט שהתרגום מסייע.

ומ"מ מלשון רש"י משמע שאין זה לגמרי פירושו הנראה לו, ועל זה מסתייע גם מהתרגום, ולכן מתחיל מיד "לפי התרגום מדמשק הי'", וממשיך מיד "ולפי מדרש אגדה כו'" שמשמע שאין עדיפות (גדולה) מפירוש זה על פירוש שני.

ולכאורה, זהו מפני שבכל מקום שאדם מתואר ע"פ עירו וכיו"ב, נאמר שמו תחילה ואח"כ שם עירו, וכמו אברם העברי', ממרא האמורי, וכאן נאמר דמשק לפני אליעזר.

לכן אין הפירוש הזה כ"כ מיושב לפשוטו ש"מ, אבל לפי התרגום שתרגם דמשקאה אליעזר יוצא שמדמשק הי', אבל מפני שאין הפי' מיושב מביא גם את הפירוש ד"מדרש אגדה", שלפי הפירוש הזה יותר מובן שהקדימו את הדמשק ל"אליעזר", שאילו היו אומרים אליעזר דמשק (או הדמשקאי), היינו מבינים שבא מדמשק, ולא הי' מבטא בשם זה את מה שעשה שרדף את המלכים עד דמשק לכן הקדימו תואר זה לשם, שזה מדגיש את הנס שנעשה עמו.

ואעפי"כ לא כתב פירוש זה ראשון, כיון דבכללות אין זה רגיל שיהי' כתוב שם עיר לפני השם של האדם וירמזו בזה מלחמה שעשה כו', ובפרט להכניסו בפשוטו של מקרא שפי' זה רחוק יותר מהפירוש הראשון שזה כינוי של עיר (שזה רגיל).

ולשני הפירושים יש איזה שהוא דוחק. שלפי' הראשון הקדמת דמשק לאליעזר הוא הדוחק, ולהפירוש השני אין זה (ההקדמה של דמשק) רגיל וגם אינו נמצא בפשוטו של מקרא.

וי"ל בדא"פ, שלכן הביא פירוש שלישי "ובגמרא שלנו דרשו דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים", שלפירוש זה אין זה כינוי (של עיר) אלא מראה על מהותו ועל מעלתו, וענין זה יש להקדימו לשם ואולי זה על דרך מנהגינו לקרוא לאיש מכובד ר' וכיוצא בזה.

ומביא פירוש זה באחרונה, כי נוטריקון זה רחוק יותר מפשש"מ, ואעפי"כ בגלל הדוחק בפירושים הראשונים הביא גם פירוש זה.

בפרט שפירוש זה הוא מתאר את מעלת אליעזר עצמו.