כתוב בתורה תיבת "ימים" כמה פעמים, ורש"י מפרש בכל פעם (בכל מקום שאינו ברור הפשט) מהו פירושו:

בפרשת וירא (כא, לד) "ויגר אברהם בארץ פלישתים ימים רבים", פירש שם רש"י בד"ה ימם רבים: "מרובים על של חברון וכו'". בפרשת חיי שרה (כד, נה) "תשב הנערה איתנו ימים וגו'", פירש שם רש"י בד"ה ימים: "שנה כמו ימים תהי' גאולתו". בפרשת וישב (לח, לד): "ויתאבל על בנו ימים רבים", פירש שם רש"י בד"ה ימים רבים: "כב שנה". ושם (מ, ב) "ויהיו ימים במשמר", פירש שם רש"י בד"ה ויהיו ימים במשמר: "שנים עשר חדש".

בפרשת מצורע (טו, כה): "ואישה כי יזוב זוב דמה ימים רבים". פירש שם רש"י בד"ה ימים רבים: "שלשה ימים". בפרשת בהר (כה, כט) "ימים תהי' גאולתו", פירש שם רש"י ד"ה בד"ה ימים: "ימי שנה שלימה קרויים ימים, וכן תשב הנערה איתנו ימים". בפרשת בהעלותך (י, כב): "או ימים וגו'", פירש שם רש"י בד"ה או ימים: "שנה, כמו ימים תהי' גאולתו". בפרשת שופטים (כא, יט) "כי תצור אל עיר ימים רבים וגו'", פירש שם רש"י בד"ה ימים: "שנים", ובד"ה רבים: "שלשה".

[דרך אגב: צריך עיון למה לא פירש רש"י על דרך זה בפרשת מצורע, שהרי גם שם פירש שימים רבים הם שלשה ימים].

מה שלא פירש"י בפרשת וישב על פסוק (לח, יב): "וירבו הימים וגו'", אולי אפשר לומר ששם מובן בפשטות, מהמשך הסיפור שם שהפירוש של "ימים" הוא "שנים", וכמו שכתב שם (יד) "כי ראתה כי גדל שלה וגו'". וכמה שנים הי' זה ג"כ יכולים לשער בערך דהיינו עד שגדל שלה.

והנה בפרשת בראשית (ד, ג) כתב "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'".

וצריך להבין למה לא פירש רש"י כאן מהו הפירוש של ימים.

ועוד ועיקר, דהרי אינו מובן לכאורה, לאיזה ימים מכוון הכתוב. כי בפסוק שקודם פסוק זה נאמר רק שהבל הי' רועה צאן וקין הי' עובד אדמה, אבל לא נאמר שם איזה זמן מסויים בחייהם או איזה זמן שנמשך סדר זה שיהי' מתאים לומר שלאחרי זמן מסוים זה (מקץ ימים) דאז, ויבא קין מפרי האדמה.

ועיין בפירש"י בפרשת נח ד"ה נפלגה (י, כה): "וא"ת באמצע ימיו לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגו". ואם כן, הוא הדין בנידון דידן, והרי לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש. ולכאורה גם לאחר שאמר הכתוב "ויהי מקץ ימים" הכל עדין סתום, ואם כן, לאיזה כוונה כתבה התורה דבר זה.

וראיתי בחומש בשם אוצר הראשונים שמביא בשם הרוקח, וז"ל: "לפי הפשט לסוף שנה, היו עובדין לפי צרכיהם ולסוף שנה היו שורפין הנותר לקרבן", עכ"ל. ובשם הרד"ק מביא שם, וז"ל: "לא זכר כמה ימים ויש לפרש ימים שנה כמו ימים תהיה גאולתו", עכ"ל. ובשם החזקוני מביא שם, וז"ל: "שנולדו שנה תמימה נקראת ימים על שם שכל הימים חוזרין לסידרן כבתחילה בארוכה וקצרה", עכ"ל. וז"ל הכלי יקר על פסוק זה: "לא פירש במקרא מהו מקץ ימים ואמתי התחילו אותן הימים אשר עליהם בא הקץ", ועיי"ש מה שתירץ באריכות שלא על דרך הפשט.