בפר' וישלח (לו, ה - ט) כתוב: "...אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען . . ויקח עשו את נשיו וגו' וילך אל ארץ מפני יעקב אביו. . כי היה רכושם רב וגו' וישב עשו בהר שעיר וגו' ואלה תולדות אבי אדום בהר שעיר". וברש"י ד"ה ואלה [פסו' ט] כתב התולדות שהולידו בניו משהלך לשעיר, ובפשטות כוונתו מה שמתחיל עוה"פ ואלה תולדות הוא מפני שבפסוק ה' כתוב אשר יולדו לו בארץ כנען דהיינו שכל מה שנמנה עד שם [בני עדה אהליבמה ובשמת] הייתה בארץ כנען ועכשיו מונה תולדות בניו אחרי שהגיע לארץ שעיר ולכן מתחיל מחדש.

וצ"ב דברש"י ד"ה 'ולא יכלה ארץ מגוריהם' מפרש טעם הליכת עשו להר שעיר הוא מפני שלא הספיק מרעה לבהמות שלהם או פי' מ"א מפני שטר חוב של גזירת כי גר יהיה זרעך ומפני הבושה שמכר הבכורה, ולפי זה בפשטות הלך להר שעיר אחרי שנשא עדה ואהליבמה [נכדת שעיר החורי] כשהי' בן מ' וקודם ברכות יצחק שהיו כשהיה כבר בן ס"ג, ולי זה צ"ל שאף שהלך לארץ שעיר הי' בא אצל יצחק לשמשו [מפני כבוד אביו] ואז כשנהי' 'ותכהין עיני יצחק' בא לפניו וכו' [וזה לא כהרמב"ן כאן ד"ה 'ויקח' עשו שהיה אחרי שוב יעקב לפדן ארם או אחרי מות אביהם], אמנם לפ"ז צ"ב דבסוף פר' תולדות מפורש שנשא בשמת בת ישמעאל אחרי הברכות, והרי אז הי' בארץ שעיר ואיך אמר כאן שנשא אותה והולידה בארץ כנען.

ולכאורה מש"כ הרמב"ן שם שהרי עשו הי' בארץ שעיר הרבה זמן לפני זה כמפורש בר"פ וישלח ששלח מלאכים ארצה שעיר ומפרש שיש חילוק בין נשיו להוא עצמו ויש חילוק בין "שדה" אדום ל"הר" שעיר, אין לזה שום רמז בפירש"י וגם מש"כ החזקוני אין שום רמז בפירש"י.

ואפשר לומר בפשמ"מ שבפסוק אמר וילך אל ארץ ורש"י מפרש לגור באשר ימצא ורק אח"כ נאמר שישב בארץ שעיר, ואולי הלך מיעקב וגר בארץ היינו בחלק אחר בארץ כנען גופא, רק לא אצל יעקב, אמנם קרוב לאביו כדי שיהא יכול לשמשו, ונמצא שנשא בשמת והולידה בארץ כנען, ואח"כ הלך וישב בארץ השעיר כשיעקב הי' בבית לבן או קודם שהי' בבית עבר.

אמנם צ"ע כי לא מצינו שהי' רכושם רב לפני שיעקב הי' בבית לבן, אמנם רש"י כתב לעיל כט, יא שהי' בידו רכוש רב ואליפז לקח הכל, וא"כ י"ל שהי' לו הרבה צאן ורכוש בבית אביו אף שלא מפורש בקרא. ועצ"ע.