תושב השכונה
בגליון העבר (עמ' 74) שאלתי שאלה דבפרשת ויגש יש דבר שלכאורה אינו מובן בפשטות, ואין רש"י מפרש זה.
והוא, שבפסוק (מו, ב) כתוב: "ויאמר אלקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני". ולכאורה תמוה, שלאחר שכתוב בפרשת וישלח (לה, י): "ויאמר אלקים, שמך יעקב לא יקרא עוד יעקב, כי אם ישראל יהי' שמך, ויקרא את שמו ישראל," למה קרא אותו הקב"ה כאן יעקב, ולא בשם ישראל.
ויש להוסיף, שכמה מפרשי התורה מתרצים שאלה זו:
הרמב"ן על הפסוק "ויאמר אלוקים שמך יעקב וגו'" מפרש, וז"ל: "...או ירמוז שקרא את שמו ישראל מוסף על יעקב לא שיאסר להקרא יעקב." עכ"ל.
הכלי יקר כתב שם, וז"ל: "מדקאמר שמך יעקב משמע ששם יעקב ישראל במקומו ולא יעקב ואח"כ אמר לא יקרא עוד שמך יעקב אלא וודאי שבא לומר לא שיעקב אלא יהי' טפל כו'". עכ"ל.
הספורנו כתב על תיבות "שמך יעקב", וז"ל: "אני מקיים לך עתה זה השם שתהי' קיים". עכ"ל.
האור החיים כתב, וז"ל: "וכפ"ז אומרו לא יקרא שמך עוד וגו' פי' לבד אלא גם ישראל גם דייק מאומרו לא יקרא שמך עוד ולא אמר לא יקרא עוד שמך כמ"ש באברהם". עכ"ל.
אבל בנוגע לרש"י, קשה שהי' לו לפרש, ואינו מפרש כלום, והנה אולי אפשר לומר שעל פי פשוטו של מקרא אי אפשר לפרש הפסוק כמפרשים הנ"ל מפני שנאמר בפסוק ". .כי אם ישראל יהי' שמך וגו'". והפירוש הפשוט של "כי אם" הוא דוקא.
ויש להביא כמה דוגמאות לזה: ". .כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך וגו'" (לך לך טו, ד). "כי אם שמר תשמרון את כל המצוה וגו'" (עקב יא, כב). "כי אם במקום אשר יבחר השם וגו'" (ראה יב, יד). "כי אם לפני ה' אלקיך וגו'" ( שם, יח).
אלא שצריך להבין למה לא פירש"י כוונת הכתוב במה שאמר "שמך יעקב" שלכאורה תיבות אלו מיותרים.
בקובץ הנ"ל כתבתי שלכאורה בתיבה אחת הי' יכול רש"י לתרץ את השאלה. דהיינו אם רש"י הי' מוסיף שם בפירושו אחר תיבות "לא יקרא שמך עוד יעקב" את תיבת בלבד. דהיינו שהקב"ה אמר ליעקב שחוץ משם יעקב יהי' לו עוד שם ישראל, היתה מתורצת השאלה הנ"ל. וכן פירש האבן עזרא ועוד מפרשי התורה.
והבאתי שם דוגמא דומה לזה מפירש"י עצמו: בפרשת ואתחנן כתיב (ה, ג): "לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כולנו חיים". ופרש"י שם רש"י בד"ה לא את אבותינו: "בלבד כרת ה' וגו', כי אתנו". ועל דרך זה הי' יכול לפרש גם בענינינו, ובמה שלא פירש כן, זה מגדיל את השאלה עוד יותר.
אבל לאחר עיון קל נראה שאין אפשרות לרש"י לפרש כאן "(לא יקרא שמך יעקב) בלבד". שהרי נאמר "כי אם ישראל יהי' שמך", והפירוש של "כי אם" הוא דוקא. והדוגמא שהבאתי מפרשת ואתחנן אינה מתאימה לכאן ששם נאמר "לא את אבותינו . . כי אתנו", (בלי תיבת אם).
עוד דבר שצריך להבין הוא:
מצינו שהקב"ה שינה גם את שמו של אברם לאברהם, וכן את שמה של שרי לשרה, והנה השמות אברם ושרי לא נאמרו בתורה אחרי ששינה הקב"ה את שמם, משא"כ השם יעקב, כנ"ל.
ואעפ"כ, בנוגע לאברהם כתיב בפרשת לך לך (יז, ה): "ולא יקרא עוד את שמך אברם והי' שמך אברהם" וגו', (ולא כי אם שמך אברהם). וכן בנוגע לשרה נאמר (שם שם, טו): "...לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה", (לא כי אם) ודוקא בשם יעקב נאמר: "כי אם ישראל יהי' שמך' (בלשון של דוקא).
וראיתי בחומש תורה תמימה שמביא את הגמרא בברכות יג, א על הפסוק לא יקרא וגו': "תניא, לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהי' שמך. לא שיעקב שם יעקב ממקומו אלא שיהא ישראל עיקר ויעקב טפל לו". עכ"ל.
וכתב על זה התורה תמימה, וז"ל: "דאי אפשר לומר שנעקר השם לעולם, דהא מצינו שהקב"ה בעצמו חזר לקרוא לו בשם יעקב . . ואע"פ דכתיב כי אם ישראל יהי' שמך, דמשמע רק ישראל צ"ל דלשון כי אם 'לאו דוקא' הוא, רק דישראל עיקר ויעקב טפל. ובשו"ת שבו"י ח"א סי' קמט על הוראת הלשון כי אם בלשון בני אדם. ויש להביא ראי' דבלשון בני אדם כי אם - דוקא הוא, ממ"ש (מ"ב ה, יז) כי לא יעשה עוד עבדך עולה וזבח לאלקים אחרים כי אם לה' ומענין הפרשה שם מבואר שפירש נעמן עצמו מע"ז כולה אף בטפילות הרי דלשון כי אם בלשון בני אדם דוקא הוא. עכ"ל.
וצריך עיון בדבריו:
א. דמשמע מתוכן דבריו שיש חילוק בין לשון בני אדם ללשון של הקב"ה, שלשון בני אדם 'דוקא', משא"כ מה שנאמר ביעקב "כי אם ישראל" – 'לאו דוקא'. וצריך עיון מנין לו זה, והרי הבאתי כמה פסוקים שגם לשון הקב"ה 'דוקא'.
ב. בנוגע ללשון בני אדם שכותב שהוא 'דוקא' מביא ראי' ממלכים ב', מנעמן. ולכאורה יש כמה פסוקים בתורה שמוכרחים לפרש שמה שנאמר בהם "כי אם" בלשון בני אדם שהם 'דוקא', ולדוגמא: ". .כי אם הלחם אשר הוא אוכל" (וישב לט, ו), ". .כי אם אותך באשר את אשתו" (שם, י), ". .כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה" (מקץ מב, טו).
Download PDF