בגליון האחרון הבאתי מ"ש רבינו בחיי על הפסוק "ותשקין את אביהן יין בלילה הוא וגו" (וירא יט, לג): "הי' ראוי שיאמר בלילה ההוא, אבל מלת הוא שמו של הקב"ה .. הקב"ה סיע באותו מעשה וכו'".

ושאלתי שרש"י פירש כעין זה בפרשת ויצא בד"ה בלילה הוא (ל, טז) "הקב"ה סיע שיצא משם יששכר".

ואם כן למה לא פירש רש"י כאן ע"ד שפירש בפ' ויצא.

ואולי אפשר לתרץ עכ"פ בדוחק, שלאחר שפירש"י שם בד"ה ותשקין "יין נזדמן להן במערה להוציא מהן שתי אומות" - דהיינו שהי' סיוע מהקב"ה לענין זה - יובן ממילא למה נאמר הוא, משא"כ בפרשת ויצא שלולא מה שכתב "הוא" ולא ההוא לא הי' יודעים שהי' כאן איזה סיוע מהקב"ה,לכן פירש רש"י שם.

אבל יש להעיר, שגם בפרשת וישלח (לב, כג) נאמר:ויקם בלילה הוא וגו', וגם כאן לא פירש רש"י כלום.

ובחומש אוצר הראשונים מביא בשם ר' מנחם וז"ל: "כלומר כל מקום שצריך לומר ההוא, ואמר הוא, אינו אלא לדרשה, וזה למה, שדבר הקדוש הוא הי' עמו אותו הלילה לעזרתו", עכ"ל.

ואולי אפשר לומר שגם לרש"י הפירוש כן, ומה שלא פירש כן בפירוש הוא מפני שסמך על מה שכבר פירוש בפרשת ויצא הנ"ל.ועדיין צ"ע בכ"ז.

ב. והנה מה שרש"י פירש בפרשת ויצא הנ"ל "הקב"ה סייעו שיצא משם יששכר", לכאורה ממה שלא פירש מה הי' הסיוע, נראה שהסיוע הי' מה שנתעברה לאה מביאה של אותה לילה.ואולי אפשר לדייק כן מלשון רש"י: "שיצא משם יששכר" דהיינו מביאה זו.

ויש להעיר שלשון הגמרא בנדה (לא, א) הוא: "מלמד שהקב"ה סיע באותו מעשה". ופרש"י שם בד"ה הוא":קודשא בריך הוא סיע שנטה חמורו של יעקב לאהל לאה ואותו הלילה של האחרות הי'.

אבל כנ"ל ממה שרש"י כ' שיצא משם, וממה שלא פירש כאן שהסיוע הי' מה "שנטה חמורו של יעקב וכו'", נראה שהסיוע הי' עצם הענין שלאה נתעברה מביאה של אותה הלילה.