אולי יש לבאר השינוי בלשונות רש"י בין רש"י לך (יז, ד) שכותב הולך ערירי ומת קודם זמנו לפרש"י אחרי (י"ז, ט) זרעו נכרת וימיו נכרתים,

- כי בפ' לך שם מדובר בערל זכר שלא מל את עצמו וחיובו ע"ז מתחיל מיד כשהגיע לכלל עונשין (עיי"ש ברש"י הב' אשר לא ימול) ובפשטות עדיין לא הוליד ולכן מפרש רש"י שהולך ערירי - ז.א. שגם לא יוליד בנים (עד שימול), משא"כ בפ' אחרי שיתכן שעבר העבירה (שחוטי חוץ) גם לאחר שהיו לו כבר בנים וא"כ מפרש"י זרעו (שהי' לו מכבר) נכרת.