עה"פ "והנה ידו מצורעת כשלג" (שמות ד, ו) מפרש"י "לפיכך הלקהו בצרעת, כמו שלקתה מרים על לשון הרע". ועה"פ "והאמינו לקול האות האחרון" (שם ח), מסביר רש"י "יאמינו לך, משום שכבר למדו בכך שהמזדווגין להרע להם, לוקין בנגעים, כגון פרעה ואבימלך בשביל שרה".

ודוחק: א) למה בתחלה מביא ראי' ממרים, ואח"כ (בפס' ח') משנה ומביא ראי' מפרעה שלקה על שרה. ב) האות הראשון אינו נגע צרעת, ואם בני ישראל צריכים להוכחה, מאיפה יש הוכחה מהפיכת היד על המופת דנחש. ובאמת אפשר לתרץ קושיא זו (האחרונה), שרש"י כותב שיאמר להם בשבילכם לקיתי שסיפרתי לה"ר, וזה כמו הנחש שסיפר לה"ר.

ודוחק הראשון יש לתרץ בזה גופא. שרש"י תחלה מסביר לה'בן חמש' מדוע נדמית היד לשלג, שזה כמו במרים שסיפרה לה"ר, ומדובר בתינוק שכבר למד פ' בהעלותך. אך (בפס' ח) כשהראה לבני ישראל שמעניש בנגעים (איזה שיהיו), זה ידעו מהמעשה דפרעה ואבימלך.