נחלת הר חב"ד, אה"ק
במדבר כב, כו. רש"י ד"ה ויוסף מלאך ה' עבור, לעבור עוד לפניו להלן להיות לפניו במקום אחר כמו והוא עבר לפניהם ומדרש אגדה יש בתנחומא מה ראה לעמוד בשלשה מקומות סימני אבות הראהו.
ויש לעיין: א. מה מוסיף רש"י על מה שכתוב במפורש בפסוק, והרי בפסוק כתוב שעבר ואח"כ עמד במקום צר גו',
ב. למה הביא רש"י את המדרש אגדה, מה זה מוסיף, או מתרץ, בפשש"מ. וי"ל בדא"פ, שבעצם התיבות "ויוסף . . עבור" אינן מובנות כ"כ, ולכאורה אפי' כעין סותרות א לא, שהרי לא נאמר לפני זה שעבר קצת, שאז הי' מתאים אולי לומר שהוסיף לעבור, אבל לפני זה לא מסופר שעבר אלא (כב, כב)" ... ויתייצב מלאך ה' בדרך לשטן לו גו'", ובפסוק כד "ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים גו'", שלפי זה הי' מתאים שיהי' כתוב ויוסף מלאך ה' לעמוד במקום צר גו'". וגם, שתיבת "עבור" יש לה משמעות יותר על ההעברה הלאה, ולא על עמידה, וא"כ איך זה מתאים (ויוסף גו') עבור עם ויעמוד.
ועל זה פרש"י שתיבת "עבור" כאן אינו לשון עובר (ושב) שעובר כדי להמשך הלאה לדרכו, אלא ללכת לפניו, אבל קשור אל מי שעובר לפניו, וזהו מה שרש"י מבאר "לעבוד עוד לפניו להלן להיות לפניו במקום אחר", שההעברה כאן (אינו לעבור ולהסתלק אלא) הוא "להיות לפניו במקום אחר", ומה שרש"י מוסיף לפני זה "לעבור עוד לפניו להלן" הוא ביאור תיבת ויוסף (..עבור)", וכנ"ל שלא נאמר לפני זה שעבר כו' שיהי' שייך לומר ויוסף (לעבור)", על זה פרש"י "לעבור עוד לפניו להלן", שהרי בפעם ראשונה שנאמר (כב) "ויתייצב מלאך ה' בדרך גו'" הרי בודאי הלך לפניו כדי להתייצב בפניו ולעכבו בדרך, וכן בפעם הב' (פסוק כג) ויעמוד למלאך ה' במשעול הכרמים גו' בודאי הלך לפניו והקדימו כדי לעמוד נגדו, ועל זה מספר לנו הפסוק ויוסף מלאך ה' עבור שבפעם הג' הוסיף "עוד לעבור לפניו להלן" (כד) "להיות לפניו במקום אחר". ועל זה מביא דוגמא מיעקב ששלח את הדורון (המחנות) של עשיו אחיו, ושם כתוב והוא עבר לפניהם, שהכוונה שהקדים ללכת לפניהם.
ואולי בגלל שכאן נאמר ויוסף (מלאך ה' גו'), ואז נשאלת שאלה אם הוסיף למה לא להוסיף עוד פעם לעצרו, אולי בסף יסכים לעצור, וי"ל בדא"פ הביא את המדרש "מה ראה לעמוד בשלשה מקומות, ועונה, סימני אבות הראהו.
והנה ע"פ הנ"ל בהסבר השאלה (שבדא"פ), יומתק זה שרש"י העמיד בד"ה שלו תיבות "ויוסף מלאך ה' עבור", שלכא' הי' מספי' להעתיק תיבת עבור, וע"פ הנ"ל עיקר הקושיא היה משני הדברים יחד שלכאורה אין מתאים הענין של ויוסף גם לעבור, שויוסף משמע שזה קשור לקודם, ו"עבור", משמע שנפרד מהם, ולפי הנ"ל מובן, ולכן העתיק כל זה בד"ה.
ועצ"ע בזה שהביא את המדרש.