שליח כ"ק אדמו"ר, רב ומו"ץ - לונדון, אנגלי'
בפירוש הרמב"ן עה"ת, עה"כ בפרשת מטות (לא, כג) "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים", כתב בא"ד, וז"ל: "ולבי מהרהר עוד, לומר שהטבילה הזו מדבריהם והמקרא אסמכתא עשו אותו, וכן אונקלוס מתרגם אותו בחטוי הזאה של אפר פרה, והצריכו אותה [הטבילה] חכמים בכלי המתכות בלבד, מפני שיש בהם1 כלים שתשמישן באור ובכלי ראשון ובכלי שני ובצונן, וזה צריך תלמוד".
[מ"ש הרמב"ן ש"הצריכו אותה חכמים בכלי המתכות בלבד" צ"ל דלאו דוקא נקט, דהלא קיי"ל בסוגיא דע"ז (עה, ב) דגם כלי זכוכית טעונות טבילה, אלא דכיון שגם כלי זכוכית אינן חייבות בטבילה כי אם מצד דמיונם לכלי מתכות כמבואר בסוגיית הגמרא שם ("הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה, ככלי מתכות דמו" ובפרש"י: "זכוכית שנשתבר ראוי להתיכו ולעשותו כלי . . הואיל וכי מתבר חזו לתקנינהו על ידי התכה ככלי מתכות דמו2 ובעו טבילה"), נקט הרמב"ן "בכלי המתכות בלבד" וכוונתו למתכות והדומה לו3.]
ולא זכיתי להבין מ"ש הרמב"ן בסוף דבריו "מפני שיש בהם כלים שתשמישן באור ובכלי ראשון ובכלי שני ובצונן", אשר מסגנון לשונו משמע שבא לתת טעם לזה שלא תקנו חכמים טבילה אלא לכלי מתכות [לפי סברתו שטבילת כלים אינו אלא מדבריהם].
ולא הבנותי, מה טעם יש בדבריו: דמה בכך שבכלי מתכות "יש בהם כלים שתשמישן באור ובכלי ראשון ובכלי שני ובצונן", ד[בשלמא אם היינו אומרים דטבילת כלים מדאורייתא היא, מובן בפשטות מה שאין המצוה אלא בכלי מתכות, כי רק בכלי מתכות דברה תורה וכמ"ש בפסוק שלפנ"ז "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת", אבל לפי סברת הרמב"ן ש"הטבילה הזו מדבריהם", א"כ], מה בכך שיש בכלי מתכות "כלים שתשמישן באור ובכלי ראשון ובכלי שני ובצונן", ואיזה נימוק יש בדבר להסביר למה לא תקנו חכמים טבילה אלא לכלי מתכות?
ואת"ל, דהרמב"ן ר"ל דכיון שעשו חכמים את הכתוב הזה לאסמכתא לכן לא תקנו טבילה כי אם בכלי מתכות שבהם מיירי הכתוב, הנה מלבד זאת דמצינו באסמכתות אחרות שאין נידון הכתוב דומה בכל פרטיו לתקנה הנסמכת עליו, צ"ב: א. דעדיפא הו"ל להרמב"ן לומר, דהפסוק מיירי בפירוש בכלי מתכות כמ"ש (וכנ"ל) "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת"4; ב. גם בכלי חרס משתמשים "באור ובכלי ראשון ובכלי שני ובצונן", והמיוחד בכלי מתכות הוא שיש אפשריות ללבנם ולהגעילם, וא"כ, העיקר חסר מדברי הרמב"ן.
עוד צ"ע מה שסיים הרמב"ן את דבריו הנ"ל ב"וזה צריך תלמוד". מה כוונתו בזה?
1) מ"ש הרמב"ן "שיש בהם כלים שתשמישן באור וכו'", יובן עפמ"ש לעיל: "...אם תשמישו באור ממש כגון הברזל והנחשת וגם הכסף והזהב מלבנו באור, ואם על ידי חמין כגון הבדיל והעופרת מגעילו בחמין". וראה בפירוש האברבנאל עה"ת שם דבדיל ועופרת ימסו וישחתו באש וגם עליהם קאי מש"נ "וכל אשר לא יבא באש", ע"ש, ונמצא שישנם כלי מתכות שאין משתמשין בהם ע"י האור.
2) להעיר ממ"ש ביחזקאל (כב, כ): "קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך".
3) ויעויין בפירוש הרמב"ם על המשנה (ע"ז פ"ה משנה יב) שכתב: "כלי תשמיש . . מן הכלים היצוקים כגון הברזל והזכוכית". וברמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ז ה"ג כתב: "הלוקח כלי תשמיש סעודה מן העכו"ם מכלי מתכות וכלי זכוכית", אבל שם ה"ו כתב: "לא חייבו בטבילה זו אלא כלי מתכות של סעודה", ובכס"מ שם (בסו"ד) כתב: "לא ידעתי למה השמיטו רבינו" לכלי זכוכית. ונראה לומר דסמך הרמב"ם על מ"ש לפנ"ז ולא הוצרך לפרט כלי זכוכית עוה"פ כי בנדו"ד "כלי מתכות של סעודה" הוא שם התואר של סוג "הכלים היצוקים", דכלי זכוכית אינם חייבים בטבילה כי אם מחמת זה, שכמו כלי מתכות, ניצוקים הם, ועדמ"ש בפנים לבאר כוונת הרמב"ן בפירושו עה"ת.
4) וכ"ה בפירוש רש"י על הש"ס (ע"ז שם) "כלי מתכות אמורין לענין טבילה . . דכתיב אך את הזהב וגו'".
Download PDF