תושב השכונה
הרב וו. ראזענבלום
בגליון [אלף-ח] שאל הרב ג.י.ד. שבפרשת חיי שרה כתיב (כד, לה): "וה' ברך את אדוני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדים ושפחות וגמלים וחמורים".
והנה המלה "עבדים" חסר. ומדוע אין רש"י מסביר מהו החסירות שיש כאן. וכמו שמסביר בהרבה מקומות. ע"כ.
וראיתי בחומש אוצר הראשונים שמביא פירוש רש"י על פסוק זה בשם ר' שלמה אסתרוק[1] וז"ל: "כתב רש"י ז"ל חסר יו"ד שלא היה עבד אלא הוא, הורה בזה מעלת אברהם ששיחרור כל עבדיו וגיירם וראה זה להרחיקם מן הגזל כאמרם ז"ל מרבה עבדים מרבה גזל וראה זה כשר ולקחו לעצמו והשליטו על כל אשר לו", עכ"ל.
גם מביא שם בחומש הנ"ל בשם תוס' השלם[2], וז"ל: "חסר כתיב, כי כל עבד ושפחה שאין בהם יראת חטא מגרש מביתו", עכ"ל.
והחזקוני כתב וז"ל: "חסר לומר שלא היו לאברהם עבדים אלא הוא, והרי הוא לא כעבדים הרבה", עכ"ל.
[1]) וזה לשון החיד"א בשה"ג: "רבינו שלמה אסתרוק חיבר מדרשי התורה, וראיתיו כ"י על החומש, וכתוב בתחילתו 'מדרשי התורה שחיבר אנשלמה אסתרוק זק"ל' והוא ספר ישן נושן, וכתוב שם שהועתק במנטובה שנת רמ"ו. ומ"ש "אנשלמה" כן נמצא לרוב ע"ד זה בכמה שמות בתשובת הריב"ש, ונראה שלאדם גדול מוסיפין קודם שמו אותיות "אן" שהם תחילת וסוף "אדון" כאלו יאמר "אדון שלמה" וכיוצא בשאר שמות, ע"כ לשון החיד"א.
ובסוף החומש הנ"ל מוסיף שהמחבר חי בברצלונה בשנת ה"א קי"ט. והספר נדפס בברלין תרנ"ט.
[2]) בסוף החומש הנ"ל כתב שהוא אוצר פירושים מרותינו בעלי התוס' מלוקטים מתוך ספריהם וחיבוריהם בכת"י שחיבר הרב יעקב גליס, ונדפס בירושלים בשנת תשמ"ב.
Download PDF