בפר' ויצא כט, יג. נאמר "ויספר ללבן את כל הדברים האלה".

ורש"י מעתיק המלים בד"ה "ויספר ללבן": ומפרש: "שלא בא אלא מתוך אונס אחיו ושנטלו ממונו ממנו".

בכל מפרשי רש"י שראיתי, פירשו דבריו, שבא לפרש התוכן של המילים "את כל הדברים האלה", (לשון הרא"ם וכן בש"ח).

אבל עפי"ז אינו מובן הד"ה שמעתיק רש"י - "ויספר ללבן". הרי הי' צריך לצרף בד"ה גם סיום הפסוק "את כל הדברים האלה" או עכ"פ הי' צריך לכתוב "ויספר ללבן וגו'".

ואולי יש להבין הכוונה בפירש"י הנ"ל, שתחילתו וראשיתו של הפסוק "ויהי כשמוע לבן . . וירץ לקראתו", מורה עפ"י פירש"י על היותו להוט אחרי ממונו של יעקב, ונקודה זאת חודרת ועל פיו ממשיך רש"י לפרש שאר עניני הפסוק, ולא רק בקשר לפעולות קירוב וחובה של לבן ביחס ליעקב (מחבק, ומנשק) אלא גם בנוגע לזה שנאמר אחריו "ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן...".

שע"פ הנ"ל יש להבין הד"ה "ויספר ללבן" בפירש"י, בלי התיבות אחריו, שעיקר הענין בפירש"י זה לקשר לדברי רש"י הקודמים שתיבת "ללבן" מכריח פירושו הנ"ל - שנועדו דברי יעקב ללבן דווקא (ולא גם לשאר ביתו ששם הוא נמצא כעת), שלכאו' כיון שיעקב כבר נמצא בתוך ביתו (ומשפחתו) של לבן, הי' מתאים לומר "ויספר יעקב את כל הדברים האלה" (ע"ד שכתוב גבי אליעזר אחרי "ויבא האיש הביתה . . ויאמר עבד אברהם אנכי" (ולא ויאמר לו), כיון שדיבר אל כל הנוכחים בבית).

הנה עפ"י פירש"י, ההדגשה בפסוק ויספר ללבן, דווקא מורה על כוונת דברי יעקב ללבן ותוכנם, שהם המשך וקישור לדלעיל מיני', החיבוק ונישוק של לבן "שלא ראה עמו כלום".

דהיינו התנצלות ללבן על היותו מושלל מכל ממון ורכוש.