א. בפרשת לך לך על הפסוק יג, ט: "אם השמאל ואימינה וגו'" כתב רש"י: "בכל אשר תשב לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר, וסוף דבר הוצרך לו שנאמ' וישמע אברם כי נשבה אחיו וגו'".

ולכאו' יש להקשות אם הבטיח אברהם ללוט "ואעמוד לך למגן ולעזר" מפני מה לא מצינו כשנודע לו (מאת הקב"ה) על הפיכת סדום שאברהם ישתדל בהצלת לוט, ואין רמז בפשוטו של מקרא לכאו' שאברהם ידע שהקב"ה יציל את לוט, ולא מצינו שרש"י יעמוד ע"ז. )וראה נחלת יעקב יט, ט: "אברהם ידע מהפיכת הערים והתפלל עליהן ואפ"ה לא יהיב דעתי' לצלוי' על לוט". ע"ש(.

ב. והנראה לומר בזה דהנה עה"פ "ויבואו שני המלאכים סדומה להשחית", כתב רש"י: "אחד להשחית את סדום ואחד להציל את לוט והוא אותו שבא לרפאות את אברהם. והשלישי שבא לבשר את שרה כיון שעשה שליחותו נסתלק לו". בפשטות הכוונה ב"כיון שעשה שליחותו נסתלק לו" הוא שמיד כשסיים אברהם ללוות את המלאכים חלף אותו המלאך שבישר את שרה ונעלם לו כיון שאז נגמרה שליחותו.

ונמצא שלאחרי שנודע לאברהם אודות הפיכת סדום, ורק אז נפרדו המלאכים מאת אברהם והלכו להם לסדום, ראה אברהם איך שהמלאך שבישר את שרה נסתלק לו ורק ב' מלאכים נשארו והמשיכו דרכם לקראת סדום1 - מלאך גבריאל הלך להפוך ולהשחית את סדום. אבל מלאך רפאל ששליחותו של רפואה היא מה לו במהפכת סדום?! הרי יש לומר שעי"ז נודע לו לאברהם שהולך רפאל להציל את לוט, וא"כ אח"כ מה שהתפלל אברהם הי' רק על שאר אנשי סדום כי כבר ידע שלוט ינצל, ולא הי' צריך להשתדל בהצלת לוט.

ג. ויותר יומתק ע"פ מה שמבאר הרבי בש"פ וישב א' דחנוכה תשמ"ג דאף שאין מלאך א' עושה שתי שליחויות מ"מ מצינו שמלאך רפאל ריפא את אברהם וגם הציל את לוט, ומבאר כי הכל ענין א' הוא – הצלה, רק שהצלת לוט הוא בנוגע לכללות מציאותו והצלת אברהם הוא ביחס לרפאות אבר מסויים, ומה שאמרו שאין עושה ב' שליחויות הוא בב' ענינים. וא"כ ודאי נודע לאברהם שמה שהולך גם זה שריפא אותו לסדום הוא בשביל ענין של הצלה, והיינו הצלת לוט. דאם לא כן, הרי הוא הולך בשליחות שענינה אינה של הצלה, הרי הוא עושה שתי שליחויות!

ד. ואף שסבר אברהם שאנשים הם (ראה רש"י יח, יד "ורחצו רגליכם") הנה ראה לקו"ש ח"ה עמ' 320 הע' 59 שמכריח הרבי שלפירש"י צ"ל שאף שבתחלה נראו המלאכים לאברהם כאנשים, אבל צ"ל שאח"כ (כשאמר למועד אשוב) ידע שהם מלאכים.

[ומה שכתב רש"י עה"פ יח, יט: "ואברהם הולך עמם לשלחם" – "לשלחם – ללוותם כסבור שאורחים הם", ומשמע שגם לבסוף סבר אברהם שהם אנשים, וכן מדייקים מפרשי רש"י2. אולי יש לומר שמדייק רש"י "כסבור שאורחים הם" ולא "אנשים הם"3 להדגיש שאף שידע שמלאכים הם אבל סבר כיון שבאו אליו כאורחים חל עליהם דין אורחים וממילא יש לו חיוב ללוותם כאורחים4].

ה. עוד י"ל ע"פ רש"י עה"פ "וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה": "לא יפה לי לעשות דבר זה שלא מדעתו . . קראתי אותו אברהם אב המון גוים ואשמיד את הבנים ולא אודיע לאב שהוא אוהבי". היינו שכוונת הודעת ה' לאברהם אודות הפיכת סדום הוא בדוגמא הודעה לאב מה נעשה עם בניו, ולפ"ז י"ל (אף שלא מוזכר בפירוש), שבפשטות כמו שהודיע לו על הפיכת סדום גם הודיע לאברהם על הצלת לוט, שקרוב יותר לאברהם משאר "בניו", וכמו שמודיע שמשמיד את בניו גם מודיע שא' מהם (והקרוב ביותר אל אברהם) אינו בכלל, ואינו משמידו.