בקשר למה שהקשו בגליון האחרון בנוגע ללוט שיש בזה לכאורה סתירה ברש"י, שבפרק יח פסוק ב' כתב שמצד שלוט לא הקפיד על ע"ז לכן הקדים לינה לרחיצה, ובפרק יט, ב כתב שעשה את זה בכדי שלא יעלו עליו אנשי סדום וכו' ע"ש, ונשארו בקושיא.

ואוי"ל שהפי' שלא הקפיד על עבודה זרה לפי רש"י הוא לא שמלכתחילה הי' כל מניעה מצד לוט שיביאו ע"ז לביתו, אלא שאינו "מקפיד" היינו שאינו רואה בזה דבר חמור שכדאי להסתכן בשבילו.

והיינו דבאמת הרי אסור להתרפאות ע"י ע"ז ואפי' במקום חשש של פקו"נ ואף שבשאר איסורין מתרפאין, הנה משום החומר דע"ז אין מתרפאין ממנו ולכן אילו לוט היה באמת מקפיד על ע"ז הרי גם במקום חשש לא היה מוכן להציל עצמו ע"י איזה ענין שקשור עם ע"ז.

אבל כיון שבניגוד לאברהם שאצלו היה העניין מושלל בתכלית אצל לוט לא הורגש חומר העניין, לכן ברגע שראה שיכול להציל את עצמו מעלילת אנשי סדום ע"י אבק רגליהם לא נמנע מלהכניסם אבל אין צורך לומר שאצל לוט היה ענין של ע"ז קל עד כ"כ שגם בלי חשש יסכים להכניס לביתו ענין הקשור לע"ז לאחרי כל שייכותו לאברהם וכו' וק"ל.