E. haoros@haoros.com

F. (718) 247-6016

Haoros UBiurim - הערות וביאורים
ש"פ וישב - חנוכה - תשס"ו
פשוטו של מקרא
בעניין הנ"ל
הרב אלימלך אלעזר פרנקל
חבר מתיבתא דרש"י - בני ברק, אה"ק

בגליון העבר (עמ' 59 ואילך) דנו הכותבים בביאור דברי רש"י על הפסוק "לינו ורחצו רגליכם". והרב וו.ר. הביא את דברי ה"באר יצחק" וכתב שאינו מבין תירוצו.

לענ"ד הדברים כפשטם, ה"באר יצחק" מקשה ב' קושיות:

א. דלכאורה רש"י סותר עצמו בביאור סיבת הנהגת לוט. בפרק יח כתב דלוט הכניסם ישר לביתו משום דלא הקפיד בהכנסת עבודה זרה לביתו, ואילו בפרק יט כתב דלוט רצה להערים על אנשי סדום ולכן הקדים לינה לרחיצת רגלים.

וקושיא הב' היא, בדברי רש"י בפרק יט בנוגע ללוט, שכתב "וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואח"כ לרחוץ, ועוד שהרי אברהם אמר להם תחלה רחצו רגליכם, עכ"ל רש"י. וקשה (דהתינח קושיית רש"י מ"דרכן של בני אדם", אבל) מה מקשה רש"י מהנהגת אברהם על הנהגת לוט, אחר שכבר ביאר בעצמו (בפרק יח) שדוקא אברהם הקפיד שלא להכניס ע"ז לביתו ולוט לא הקפיד.

ולקושיא א' תירץ, דבאמת לוט נהג בתחבולה בזה שהקדים לינה לרחיצת רגלים, אמנם יחד עם זה חזינן דלוט לא הקפיד בהכנסת ע"ז לביתו, דאילו היה מקפיד בכך, היה יכול לרחוץ רגליהם ב' פעמים, פעם אחת תיכף בבואם ופעם ב' למחרת, כשיראום אנשי סדום. וממילא צדקו יחדיו דברי רש"י בריש הפרשה דלוט לא הקפיד להכניס ע"ז לביתו עם דבריו בפרק יט דלוט ביקש להערים על אנשי סדום.

ולקושיא הב' תירץ, דבאמת לא ידעינן שהמנהג היה לרחוץ רגלים תחילה (ולא להמתין למחר), אלא מהנהגת אברהם שעשה כן למלאכים, ואילו היה המנהג ללון ואח"כ לרחוץ, לא היה אברהם מבייש את אורחיו בכך.

ואגב, לעניין תירוץ הקושיא הא' שתירץ ה"באר יצחק", עדיין יש לפקפק קצת, דאולי חשש לוט לרחוץ רגליהם גם בבואם וגם בבוקר, דלמא ירגישו אנשי סדום שרגליהם כבר נקיות מאתמול ורחיצתן אינה אלא למראית העין (וא"כ הדרא קושיא, מנ"ל דלוט לא הקפיד בהכנסת ע"ז לביתו)?

ובספר "דברי יחזקאל" (להרה"ק משיניווא) מתרץ באופן אחר קצת וז"ל: "כי מה שלוט לא אמר להם שירחצו קודם, הוא מחמת הטעם כדי שיסברו אנשי סדום שבאו עכשיו ולא היו אצלו קודם. וגרם לזה היה כי אילו היה לוט אומר לכל אורח שירחץ קודם בואו לביתו, לא היו אנשי סדום מכירים שבאו אצלו זה זמן רב, כי היו יודעים זאת שלוט מצווה לכל אורח קודם בואו לביתו לרחוץ. אבל עתה כי לשום אורח לא צווה, שלא היה מדקדק [בהכנסת ע"ז לביתו], על כן גם עתה להם לא היה יכול לצוות שירחצו מפני טעם השני". עכלה"ק.

ולפי דבריו מיושב גם דקדוק הנ"ל, דבאמת לא צריכין לומר דהיה ללוט ליתן להם לרחוץ פעם שנית בבוקר לעיני אנשי סדום.

Download PDF
תוכן הענינים
גאולה ומשיח
לקוטי שיחות
נגלה
חסידות
רמב"ם
הלכה ומנהג
פשוטו של מקרא
שונות