בפרשת משפטים יש פסוק שלכאורה אין מובן כלל בפשטות, וכמה מפרשי החומש דחקו לפרשו, אבל רש"י לא מפרש כלום בנוגע לזה.

והוא מה שכתוב שם (כא, ח): "......"

ולכאורה אינו מובן מהו הפירוש כאן לעם נכרי, ולא נאמר לאיש נכרי. ועוד, אם רצה האדון למכרה לישראל אחר מותר?

ועוד מצינו ענין דומה לזה בפרשת כי תצא, אבל שם כתיב (כא, יד): "...ומכר לא תמכרנה בכסף..."

ואם כן, אינו מובן מה הי' חסר כאן אם הי' כתוב גם כאן: "מכר לא תמכרנה בבגדו בה", ותו לא.

והנה רש"י מעתיק תיבות אלו מן הכתוב ומפרש: "שאינו רשאי למכרה לאחר לא האדון ולא האב".אבל לכאורה אינו מתרץ השאלות הנ"ל.

ואדרבה בזה שמפרש "לאחר" הרי הפירוש הוא לכל מי שהוא, ואם כן למה נאמר בכתוב "לעם נכרי".

ובפירוש באר מים חיים (מאחי המהר"ל מפראג) כתב, וז"ל: "ויהי' לעם נכרי כמו לאיש נכרי", עכ"ל.

והנה נוסף לזה שלפי דבריו הי' רש"י לפרש זה ולכתוב: "פי' לאיש נכרי", או: "כמו לאיש נכרי".

עדיין אינו מובן מהו הפירוש של "נכרי", שהרי לכאורה האיסור למכרה הוא לכל אדם.

וראיתי בחומש אוצר הראשונים שמביא בשם הטור, וז"ל: "לפי שנאמר בעבד עברי (ויקרא כה, מז) ונמכא לגר תושב או לעקר משפחת גר, שיכול אדם למכור עצמו לגוי, לפיכך מזהיר הכתוב שלא למכור בתו לגוי ופירש הפסוק אחר שפדאה האב המוכר לא יוכל למוכרה לגוי, והוא הדין מתחלה, אלא לפעמים שאדם חפץ מאוד לפדות בתו מן האדון לפי שלא ייעדה (ואם) ירצה למכרה אפילו לגוי שנה או שנתיים כדי שיפדנה מזה, על זה מזהיר הכתוב. אי נמי חוזר לתחלת הפסוק, כי ימכור איש את בתו לאמה, לא ימשול למוכרה לנכרי", עכ"ל.

והנה נוסף לזה שהי' רש"י לפרש כל זה, ובפרט שהבן חמש למקרא עדיין לא למד חומש ויקרא.שיכול אדם למכור עצמו לגוי. הנה מדבריו של הטור משמע שהכתוב מזהיר את האב. ורש"י פירש שזה אזהרה בין על האב ובין על האדון.

ובנוגע לתירוץ השני שתירץ הטור, "שחוזר לתחילת הפסוק" - איך יפרש מה שכתוב בסוף הפסוק "בבגדו בה".

ובשם האברבנאל מביא שם, וז"ל: "אפשר לפרשו על כל בן ישראל, כי הוא יחשב לה כאילו הוא עם נכרי, כי כיון שזה שולחה מביתו, כי איש אחר יהי' בעיני' כעם נכרי. או שאמר זה להודיע, שעם היות ברשות הקונה עבד עברי לתת לו אשה כנענית להוליד ממנה בנים, שאין כן הדבר בקונה אמה עברי', שלא יוכל לתתה לאיש כנעני לשכב עמה, כי הנה לעם נכרי אשר לא מבני ישראל הוא לא יוכל למכרה", עכ"ל. (ועל דרך זה כתב החזקוני)

והנה גם תירוצים אלו אינם לכאורה על פי פשוטו של מקרא. ובפרט התירוץ השני שכנראה חוזר לתחילת הפסוק, ואם כן איך יפרש מה שכתוב בסוף הפסוק: "בבגדו בה".

כתוב בפר' בשלח (י"ז י') ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה ופרש"י ד"ה חור - בנה של מרים הי' וכלב בעלה[1] עכ"ל.

ולהלן בפר' משפטים (כ"ד י"ד) והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אליהם פרש"י ד"ה חור בנה של מרים הי' ואביו כלב בן יפונה שנאמר ויקח לו כלב את אפרת והלך ותלד לו את חור ע"כ.

וקשה בשתים: א( למה כופל[2] רש"י ייחוסו של חור[3]. ב( ועיקר, למה משנה רש"י ייחוסו של חור דבפר' בשלח כתב וכלב בעלה ובפר' משפטים כתב ואביו כלב?

ולהלן בפר' ויקהל מביאו רש"י (ל"ה ו') עו"פ - בן אורי בן חורי ופרש"י ד"ה חור בנה של מרים הי'[4].

ויש לבאר שאין בכל אלו כפילות כלל ובכל אחד מהמקומות הנ"ל מבאר רש"י ענין אחר השייך למעלתו של חור וייחוסו ושבגלל זה נזכר שמו בפרשה -

ובהקדים:

שכנראה נחלקו רש"י והאבן עזרא בפר' בשלח שם למה עלו אהרן

וחור עם משה.

דפי' האבע"ז (שם י"ז) בד"ה ויעש וז"ל הזכיר אהרן וחור בעבור צורך לפרש תמכו בידיו עכ"ל.

ונראה מפשטות דבריו דמפרש דכל הצריכותא בנוכחות אהרן וחור הוא רק לעזור למשה רבינו ולמתוך בידיו גרידא.

וכן נראה מהמשך פירושו שם (פסוק י"ב) וידי משה וז"ל ידענו כי אין כח באדם להרים ידו יום שלם ואפילו שעות מועטות ואף כי עד בא השמש והנה הזכיר וידי משה כבדים יותר מידי שאר הזקנים על כן לא הי' יכול להרימם תמיד, עכ"ל.

ומבואר, דסיבת היות אהרן וחור שם, הוא רק לעוזרו בהרמת ידיו, אלא דמפרש"י מוכח ברור דהי' סיבה אחרת לנוכחות אהרן וחור - דפרש"י, שם ומשה אהרן וחור מכאן לתענית דצריכים שלשה לעבור לפני התיבה שבתענית היו שרויים, עכ"ל.[5]

הרי לן, דמשה אהרן וחור יחדיו פעלו אז לביטול הגזירה וכעין בית דין - ואפשר לומר - שמה שהי' צריך כאן הי' כעין זכות אבות דמשפחת עמרם, דחור הי' בנו של מרים ונמצא ואשר לכן עלו משלה בניו משה אהרן וחור (מרים).

ויומתק עפי"ז פי' המכילתא (הו"ד בבעל הטורים) ויהי' ידיו אמונה עד בא השמש - שהזכיר זכות אבות ע"ש. ולסיבה זו קיבץ סביבו ממשפחתו משפחת עמרם.

שעפי"ז יובן היטב מה שפירש"י כאן ויחוסו של חור שהי' בנה של מרים ובנדו"ד רק זה העיקר ובגלל זה מוסיף שכלב בעלה, שכאן אינו נוגע הייחוס לכלב כי העיקר הוא מרים ועפ"ז יומתק ביותר פי' הגור ארי' - דבזכות משה אהרן ומרים ינצחו האוייב כי הם שלשה רועי ישראל ולפיכך עלה חור, שיש לו זכות מרים. ורק דכלב בעלה של מרים. ואי"ז נוגע כאן לייחוסו של חור בנה.

אבל בפרשת משפטים ששם מיירי לענין נשיאות ודיינות - מי בעל דברים יגש עליהם - שתפקידו של חור הי' להיות דיין ואב וא"כ בי"ד במקום משה רבינו הרי ענין הדיינות נוגע לייחוסו מצד אביו שהוא משבט יהודה (לא יסור שבט מיהודה ומחוקק) הרי שם פרש"י חור בנה של מרים ואביו כלב בן יפונה שהי' משבט יהודה ע"כ מצד ייחוס זה זכה להיות זה שיפנו אליו בנ"י. וזהו דיוק רש"י שם ואביו כלב דמדגיש כאן ייחוסו מצד אביו.

ויומתק ע"פ כל הנ"ל פי' מהרי"ק (הו"ד בחומש אוצר הראשונים משפטים שם) וז"ל לעיל בפר' ויבא עמלק בא לפרש הטעם למה הי' משה מקרבו ושם לא אמר אלא בנה של מרים הי'[6] כלומר שאר בשרו, אבל כאן נותן טעם למה עלה לגדולה ונתמנה שופט על ישראל ע"כ.

והן הן הדברים דבפר' בשלח מדגיש ייחוסו אל משרע"ה ומשפחתו ובפר' משפטים מדגיש ייחוס עצמו - מצד כלב - להיות שופט, ודו"ק.

ואולי כל זה בא בהמשך להמבואר לעיל פר' שמות (א' כ"ז) ויעש להם בתים[7] ופרש"י בתי כהונה ובתי ומלכות, כהונה ולוי מיוכבד ומלכות ממרים - שהחילוק בין כהונה למלכות הוא שכהונה שייך למשפחה ואי"ז מעלה במעלותיו הפרטיות ומלכות שייך יותר למעלותיו הפרטיות, ודו"ק.

והטעם שמביא רש"י פעם שלישי שחור הי' בנה של מרים בבנית המשכן מבאר רבינו בארוכה בלקו"ש חל"א ויקהל ב', הוא להודיע גודל ייחוסו מגדולי היחס והמעלה של חור בין מצד האב ובין מצד האם לקיים היטב ולא נכר שוע לפני דל עיי"ש בארוכה ויונעם. נמצא שבכל שלושת המקומות הנזכרים מבאר רש"י מעלה וענין אחר דחור הנצרך לביאור זה בכל אחד מהמקומות.

*) לע"נ אמי מורתי מריםבת אלטער מרדכי ע"ה הכ"מ ליום השלושים ר"ח אדר א' ולרפו"שורפו"ק ליבלחטו"א אבי מורי ישכר דוב בן חנה שי'.

[1]) ולהעיר שבלקו"ש חל"א ע' 211 הערה 4 מביא שבדפוס ראשון ושני ועוד דרש"י ליתא תיבות אלו. וראה שם בארוכה בהנוגע לכמה ענינים דלהלן.

[2]) וראה לקו"ש ח"ח עמ' 160 הערה 4.

[3]) וראה שפ"ח משפטים שם דמדגיש שהטעם דחור בנו של מרים הוא להדגיש שלא ישבו אהרן וחור יחד לדון כי קרובים היו דאל"כ יעברו על שנים שדנו אין דיניהם דין ויקרא בי"ד חצוף, ע"ש. וכן ראיתי מפרש ר' יוחנן לוריא בחומש אוצר הראשונים ע"ש.

[4]) ויש לציין שרש"י מביאו גם בפר' תשא (ל"ב, ה') חור בן אחותו ע"ש.

[5]) ואולי נרמז זה בדברי האבע"ז שם וכן ממה שפי' בס' באר בשדה (על פרש"י - המצויין בפי' החומש לר"א אלאשוילי שי"ל ז"ע ).

[6]) נר' שגם לפני המהרי"ק לא הי' הגרסא של רש"י שלפנינו וכדלעיל הערה 1.

[7]) וכן פירש בס' באר מים חיים על פרש"י וז"ל אפשר שבא להגיד שנתקיימה הבטחת הקב"ה ויעש להם בתים וכו' שהרי חור בנה של מרים הי' והוא הי' משבט יהודה אשר ממנו נתפשטה המלוכה.