בהתחלת פרשת וירא, כותב רש"י "והנה שלשה אנשים" אחד לבשר... ואחד להפוך... ואחד לרפאות... שאין מלאך אחד עושה שתי שליחות". וכבר הקשו המפרשים, דלקמן בהפרשה כותב רש"י בד"ה ואברהם שב למקומו "...ואחד להציל את לוט והוא אותו שבא לרפאות את אברהם". והרי מלאך אחד יכול לעשות, כדלעיל, רק שליחות אחת? וביאר בזה השפתי חכמים באריכות, שהשני מלאכים שהלכו לסדום, היו א' להפוך את סדום וא' להציל את לוט. והקשה, למה לא הלך ~ ביחד עם המלאך שהפך את סדום ~ המלאך שבישר שרה הבשורה טובה?

ובזה מבאר שרפואה והצלה אחת הם, אבל בשורה והצלה שני דברים הם.

ואולי אפשר לבאר זה ע"פ מה שמבאר הרבי באריכות במאמר ד"ה רפאני ד' וארפא, ה'תשנ"א (שי"ל בקונ' בשנת ה'תשנ"ב), הענין של רפואה, שהו"ע המשכת מדרגת איתן בנשמה על ענין התשובה. וממשיך שם (בעמ' 337), וז"ל: "וזהו תוכן... ואח"כ אומר הושיעני ואושעה, דבחי' ישועה הוא מלשון וישע הוי' אל הבל, שהוא ג"כ המשכה שלמעלה מהשתלשלות (שגם אחרי הרפואה שהו"ע התשובה, ישנו המשכה דבחינת ישועה) שהוא בדרך אתעדל"ע, ואח"כ ואושעה, מצד ואושעה". אלא, שצ"ב מהו היתרון של ישועה על רפואה? ובהע' 54, כתוב ע"ז, שחסר קצת. אבל עכ"פ מכאן יוצא שענין הרפואה וענין הישועה, שניהם הם תוכן אחד. והוא, שהם המשכה מלמעלה מהשתלשלות.

וע"פ הנ"ל, השייכות המיוחדת בין רפואה וישועה, יובן איך שמלאך אחד נשלח לעשות שנים, כי שניהם הם תוכן אחד, ולכן, שניהם הם שליחות אחת.