בפרשת כי תבא (כח, סד): בפירש"י ד"ה ועבדת שם אלוקים אחרים: כתרגומו, לא עבודת אלהות ממש אלא מעלים מס וגולגליות לכומרי עבודת כוכבים, ע"כ.

בדיוק אותם התיבות שבד"ה הנ"ל נמצאים לפני כן בפסוק לו, ורש"י אינו מפרשם כנ"ל.

לכאורה מובן למה אין צורך הנ"ל לפירש"י, שכבר לפנ"ז בפ' ואתחנן (ד, כח) נאמר "ועבדתם שם אלוקים מעשה ידי אדם" ורש"י מפרש שם בד"ה ועבדתם שם אלוקים: כתרגומו, משאתם עובדים לעובדיהם כאילו אתם עובדים להם, עכ"ל.

אמנם א"כ צ"ל למה הוצרך רש"י לפרש עוד הפעם "כתרגומו" בפסוק דומה בתוכחה, ודוקא בפעם שני שנשנו אותם התיבות.

ויש לבאר שזה שרש"י מפרש בשני מקומות הנ"ל, בפ' ואתחנן ובהתוכחה בפעם השני שהובאו התיבות "ועבדתם שם אלוקים אחרים".

משום שבמקומות הללו הפי' מוכרח בפשוטם של הכתובים.

משא"כ בפסוק הראשון שבתוכחה שמופיע הקטע ועבדת... פסוק לו, "יולך ה' אותך ואת מלכך... אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך ועבדת שם אלוקים אחרים...", אין שום הכרח בהפסוק לפי' התרגום, לא מלפניו ולא מלאחריו.

ההכרח בפ' ואתחנן לפירש"י כהתרגום, שאחרי הפסוק שבו נאמר ועבדתם שם אלוקים מעשה ידי אדם אשר לא יראון ואל ישמעון וגו' בא תיכף אחריו הפסוק ובקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת וגו', דילוג שלא בערך! כשבסמיכות לפני זה מדובר על עבודת אלילים של בנ"י בין הגויים.

וההכרח לפירש"י כתרגומו בתוכחה בפעם שני שנאמר "ועבדת שם אלוקים אחרים", משום שנאמר אחריו "אשר לא ידעת אתה ואבותיך" שאין להבינו כמשמעו. שאיזה נפק"מ יש בזה ומה בא להגיד עי"ז. וע"י פירש"י שהפירוש הוא "כתרגומו" יובן הנ"ל, כמו שיתבאר לקמן.

ואין דמיון לכאן מפר' ראה.

שבפרשת ראה בעניני נביא שקר, מסית ואנשים בני בליעל המדיחים את יושבי עירם נאמר בכולם נלכה ונעבדה אלוקים אחרים אשר לא ידעתם (או לא ידעת) (אצל נביר שקר בשינוי לשון קצת).

שם דברי הנ"ל באים בתור חלק מדיבורם לשומעים דבריהם, כלומר שע"ז שלהם אינה כמו הע"ז הקרובים הידועים ש"אין בהם ממש" (כפירש"י יג, ח ד"ה הקרובים אליך).

ובפ' נצבים כט, כה: וילכו ויעבדו אלוקים אחרים: אלוקים אשר לא ידעום (ובדומה לזה בפ' האזינו לב, יז), גם שם זה בא בתור חלק מן ההמשך של דברי הגוים בפסוקים שלפניו "ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת וגו'".

ובגלל ההמשך מצא שם רש"י צורך לפרש פי' חדש בד"ה לא ידעום: לא ידעו בהם גבורת אלוקות (שלא פי' כן בפסוקים הנ"ל שבפרשיות לפנ"ז).

וזה משום שבא שם בתור חלק מהטעם והסיבה "על מה עשה ה' ככה" ו"מה חרי האף הגדול הזה" (כדברי רש"י בפר' האזינו הנ"ל "אילו הי' בהן צורך לא היתה קנאה כפולה כמו עכשיו").

אמנם כאן בפר' התוכחה בפסוק כח, סד אין טעם לצירוף "אשר לא ידעת אתה ואבותיך" להמילים "ועבדת שם אלוקים אחרים", באם מתפרש כמשמעו. ובפרט, שבפסוק הקודם (כח, לו) מפורש קטע הנ"ל "אשר לא ידעת" על הגויים, שבזה מובן הכוונה בפשטות.

וע"י שמפרש רש"י כאן בפסוק סד "כתרגומו" שמפרש "ותפלח תמן לעממיא פלחי טעותא" על "ועבדת שם אלוקים אחרים" עי"ז משווה רש"י פי' "אשר לא ידעת.." כאן לכוונתו בפסוק הקודם לו שבתוכחה, דהיינו ש"לא ידעת אתה ואבותיך" מוסב גם כאן על העמים עובדי אלילים שהפיצך ה' בהם ולא על האלוקים אחרים עצמם, בדומה לפסוק הקודם.

(רק מה שעומד נגד ביאור הזה הוא שא"כ הי' צריך רש"י להוסיף "וגו'" לד"ה הנ"ל פסוק סד.)