במדבר כז:טז "יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה"

רש"י ד"ה יפקד ה' "כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שירשו בני את גדולתי אמר לו הקב"ה לא כך עלתה במחשבה לפני כדאי הוא יהושע ליטול שכר שימושו שלא מש מתוך האוהל כו'.

וצ"ע מה חסר בהבנת פשוטו של מקרא שהכריח רש"י לצטט מדרש זה, בשלמא הא דכתב רש"י ד"ה אלקי הרוחות "למה נאמר, אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו" כל זה צריך כדי להבין את הפסוק אלהי הרוחות", אבל מה חסר בהבנת הפסוק שהוצרך רש"י להעתיק המדרש הנ"ל.

ונראה לומר שרבינו בלקו"ש חכ"ג פ' פינחס (דף ק"ד) הביא דעת המגלה עמוקות שמשה רבינו ידע שבאמת בניו לא היו ראויים להנהיג העם בעניני תורה ומצות, אלאחשב שהם ראויים להנהיג אותם בעניניםמלוכה ענינים גשמיים וכיו"ב.

והנה כשביקש משה מה' שהוא ימנה עליהם פרנס אמר "יפקד ה' אלוה הרוחות לכל בשר איש על העדה", ורש"י כותב על זה שמשה ביקש שימנה מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו. ולכאורה הוא דבר מוזר מה שבנוסף על ענין הסבלנות לא ביקש משה שימנה עליהם איש חכם ונבון שיכול לדון כלל ישראל כמו משה רבינו.

ודבר זה הטריד את רש"י וע"כ הוא הביא המדרש שמשה ביקש מה' שבניו ימלאו מקומו עכ"פ בענין של מלכות וכנראה משה טען שבניו יש להם החוש של סבלנות וע"כ ראוי שיטלו עכ"פ האיצטלא של מלכות אע"פ שאין להם חכמת התורה והבנתה הראויה כדי להיות מנהיגים בעניני תורה ומצוות.