בסידור תו"א

בפיסקא אין כמוך שבב' וה' – אנא ה' עננו ביום קראנו – ב' דגוש. וכן הוא בהקפות ב' – ז'. ולכאו' צ"ל כמ"ש בסוף יהי כבוד ובהקפה א' – רפה.

ב) באין כאלקנו – לכאו' צ"ל אתה תושיענו – רפה, כדין בג"ד כפ"ת הסמוך לאהו"י. (וכמ"ש מיד אתה תקום – רפה).

ג) באבינו מלכנו זכרנו לפרנסה וכלכלה – לכאו' (בפשטות) צ"ל לפרנסה – בשוא ולא בחיריק. וכ"ה במקצת סידורי תהלת ה' (הדקים. ובקונטרס "מנחה ומעריב").

ד) בפיסקא גד גדוד – תודיעני גו' את פניך – פ' רפה. ולכאו' צ"ל דגוש (וכמו ב"אך צדיקים").

בפ' העקידה: על אחד ההרים – חסר הטעם "זקף קטן" מתיבת ההרים.

בפ' התמיד: זה האשה – חסר טעם הנ"ל מתיבת האשה.

בק"ש הגדול: בפ' ואהבת וקשרתם לאות על ידך – חסר נקודת פתח מתיבת על.

בפ' והי' כי יבאך: בפסוק והי' כי ישאלך בנך – חסר הטעם גרשים מתיבת והי'.

בסידור תהלת ה'

בלשם יחוד ובכגוונא – קודשא בריך הוא בוא"ו. משא"כ בקדיש ובריך שמיה.

ולכאו' צ"ל בוא"ו בכל המקומות (ונפק"מ לשוא נע). וכ"ה בסידור תורה אור.

ב) בפיסקא אין כמוך שבב' וה', בסופו – וכל קומה לפניך תשתחוה – התי"ו דגוש ובנשמת הוא רפה. ולכאו' צ"ל שניהם רפה. וכ"ה בסידור תו"א.

ג) בפיסקא תנא דבי אליהו, מובטח לו שהוא בן עוה"ב – בקבץ. ולכאו' צ"ל במלאופם – בוא"ו. וכ"ה בסידור תורה אור.