בספר 'אוצר מנהגי חב"ד' (להר"י שי' מונדשיין) עמ' טו-טז נאספו התבטאויות מכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע וכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע בקשר להימנעות מלענות על מכתבים בחדשי אלול-תשרי, ומעין זה התייחס עוד שם בעמ' מד-מה לענין מענה ל'פדיון-נפש', והמשיך בקשר למנהגו של נשיא-דורינו לשגר מכ' אישור על פ"נ לנשואים ולבחורים (וסיים: "במשך שנים רבות נהג הרבי לחתום בעצמו על מכתבים אלו. אך ברבות השנים חתם המזכיר על רוב המכתבים הללו, ואפשר שבשנים האחרונות לא נכתבו כלל מכתבים מסוג זה").

ויש לציין עוד אי אלו פרטים בזה:

א) במכתב המזכיר הר"י פייגין - הי"ד - מכ"ה מרחשון תרצ"ג:

"מכתבו נתקבל במועדו לימים הנוראים ימי הרצון, לא הושב עד כה מרוב המכתבים המתקבלים והפ"נ ובכלל מחלישות כ"ק בבריאותו לא עלה להשיב תיכף ובטח קבל במועדו מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א לברכת השנה".

המעניין הוא שבין כסא לעשות תרצ"ט כבר שיגר המזכיר הנ"ל איגרת-חוזר שבה אישור על הפ"נ, אך שוברה בצידה - שהמענה יבוא אחרי החג (מעין הנעתק באוצר מנהג שם עמ' טו - מאגרות-קודש כרך ד עמ' קלח).

וכך נכתב בסיום האיגרת "נ"ב: בטח יודע כבודו, אשר מיום א' דסליחות, עד אחר חג הסוכות, אין הזמן גרמא לכ"ק אדמו"ר שליט"א להשיב על המכתבים, - אם לא שדורשים מענה מהירה - ועל הריבוי הגדול של המכתבים שנתקבלו, יענה עליהם כ"ק אדמו"ר שליט"א, אחר חג הסוכות, כתור התקבלם".

ב) מנהג כ"ק נשיא דורינו:

1) "כבר אמרתי כמה פעמים (בשנים שעברו) שמפני רוב הטירדות שבימים אלו, החל מחודש אלול, ועאכו"כ בחודש תשרי - אין הזמן גרמא לענות לכאו"א על שאלותיו" - וא"ו תשרי תשמ"ב - התוועדויות תשמ"ב כרך א עמ' 73 (ומסיים: "ויתקבלו דברים אלו כאילו עניתי לכל אחד ואחת בפרטיות").

ובשנה שלאחריה (תשמ"ג) "שמפני סיבות שונות אין אפשרות להודות ולברך את כל אחד ואחת מהמברכים באופן אישי". ולכן מברך בשעת ההתוועדות כאשר הדברים נשמעים בכ"מ "ותקוותי שדברים הנ"ל יתקבלו אצל כל המברכים באותו אופן כאילו הבעת התודה והברכה היתה באופן אישי - ע"י דיבור, ע"י מכתב, או ע"י לחיצת יד, וכיו"ב (כל אחד לפי מעמדו ומצבו)" - ליל י"ג תשרי תשמ"ג - התוועדויות תשמ"ג כרך א עמ' 143.

ומעין זה נאמר גם בשנים שלאחר-מכן.

2) במכתב מי"ג חשון תשל"ד ('היכל מנחם' כרך א' עמ' פז): "לאחרי שנחתי קצת מטרדות חודש השביעי, המשובע בכל טוב, אמהר לאשר קבלת החוברת האחרונה של הבטאון..."

3) ומענין לענין: בענין כתיבה בחול-המועד כותב כ"ק אדמו"ר נשי"ד (אגרות-קודש כרך ח' עמ' כ'): "וידוע אודות אחד מנשיאינו הק' שהיה עונה לשואליו במכתב גם בחול-המועד וכפתגמו "איך קען ניט איבער מיינעם א הידור פארבויגען אויף יענעמס א עיקר" [= אינני יכול בגין הידור לעבור על עיקר של הזולת]".

בשנים הראשונות ישנם מכתבים (אבל לא רבים) מימי חה"מ - ובסופם (לדוגמא: אגרות קודש כרך יב עמ' כ) ראה תוספת: "מפני קדושת המועד לא בא כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו על החתום, והנני חותם בשמו", וגם לגבי הגהת שיחות הנה (לפחות פעם אחת, לפני הגהת הר"ד בחוה"מ תשמ"ו) שאל כ"ק האם זה בגדר דבר האבד, וצריכים להדפיסו מיד.

וראה ספר השיחות תורת שלום עמ' קסב: "ולענין חול המועד, שמעתי ממנו מפורש שדא"ח כותב גם בענינים חדשים (לא בהגה"ה כנ"ל בלבד). ואמר לי שהעדר ההתעסקות בדא"ח הוי דבר האבד ודאי".