בכל מלחמה יש נפגעים - בדרך הטבע

בהתוועדויות תשד"מ, כרך ב' עמ' 1276, מצביע כ"ק אדמו"ר על החידוש במאורעות ימי הפורים, שבהם לא נפקד איש, דבר שהוא נמנע בדרך הטבע (ולכן צויין כדבר מיוחד במלחמת מדין שלא נפקד ממנו איש), עיין שם ("בדרך הטבע לא תתכן מלחמה ללא קרבנות כלל").

ויש לציין לדברי הרמב"ן עה"ת (שופטים כ, ד), שמפרש החילוק שבין הכהן והשוטרים המוסיפים לדבר: "הכהן, שהוא העובד את השם, יזהירם ביראתו ויבטיחם, אבל השוטרים ידברו בנוהג שבעולם, פן ימות במלחמה, כי בדרך הארץ בכל המלחמות ימותו אנשים גם מכת הנוצחים"*.

w

התוועדות בכל ר"ח

בספר 'ימי בראשית' עמ' 182, מובאת הוראת כ"ק אדמו"ר להתוועד (המשפיע ותלמידיו) בכל ראש חודש. הוראה זו, ככל הנראה, מקורה ב'היום יום' ל' ניסן: "ההתוועדות . . בראשי חדשים . . צריכים להתקיים בבית הכנסת" [ובאמת צריך לשלב הוראה זו ב'ליקוט דיני ומנהגי ר"ח' (קה"ת תש"נ) בפרק יא המכיל את מנהגי ר"ח].

והנה עפ"י נגלה, ישנה שקו"ט לגבי סעודת ר"ח (ראה ספר הנ"ל פרק ה'), כנראה שההתוועדות היא עכ"פ מעין סעודת ר"ח.

w

אין שואלין בשלום אשה (ואופני היתר)

בספר 'ימי בראשית' עמ' 182, ישנו ביאור מכ"ק אדמו"ר, לנוסח המופיע במכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לאשה - "ברכה ושלום" [וכ"ה גם ברובם ככולם במכתבי כ"ק אדמו"ר] ולא "שלום וברכה" כרגיל, מפני שאין כותבים "שלום" לאשה, ולאידך את ה"שלום" אין רוצים להחסיר, ולכן שינה הרבי את הסדר והיה כותב לנשים "ברכה ושלום".

והביאור בזה, במילים אחרות: "אין שואלין בשלום אשה" פי' (וזה כולל) סגנון של שאלת שלום, כלומר פתיחה בשלום, אבל כשזה בשינוי - מותר.

וסמך לדבר: א) בכמה מקומות נהוג (וע"י צדיקים וגדולי ישראל), שאחר ברי"מ הולכין לברך היולדת בברכת "מזל טוב". וכ' ב'עזר מקודש' לאב"ע סי' כא ס"ק ו' כי אין זה סגנון של ש"ש אלא בקשת תפילה (וראה גם 'שערים המצויינים בהלכה' ח"ד סקנ"ב סקי"ג).

ב) בט"ז אה"ע סק"א כ' בטעם שאין ש"ש באשה: "ונ"ל בכ"ז הוא מצד שמראה אהבה בדרישת שלום, אבל אם יש צורך, כגון שלא היתה בקו הבריאות או כיו"ב, מותר לכתוב תודיעני משלום אשתך", וב'עזר מקודש': "וכמו שנוהגים לדרוש שלום נשים ומה יעשה בהן בבריאות, הרי אין זה על דעת חבר".

[ובכל זאת, הדגש הוא שאין פתיחה בשלום, וכפשטות הלשון שאין שואלין בשלום אשה כלל].