כ"ק אדמו"ר זי"ע כותב1 בנוגע להלל הגדול שבתפילת שבת: "במה שכתבתי שם [בהגדה של פסח] ע"ד כוונת אותיות השם באמירת הלל הגדול, שהוא שייך לרבים (שמעטים כמותה בסי' אדה"ז), שהרי בודאי לא העתיק אדה"ז בכת"י הסי[דור] את הקאפיטל, אלא שהורה שכאן בתפלת שבת צריך להדפיסו. וא"כ הרי אפשר (אף שדחוק קצת) שאותיות השם העמיד המדפיס מדעת עצמו (בהעתיקו הקאפיטל עם האותיות מסי' האריז"ל). וע"ד מה ששמעתי מספרים2 בכגון דא בנוגע לנקוד השמות בשמו"ע". שעשאו המדפיס מדעת עצמו3. ועד"ז כותב4 לגבי פסוקי ושמרו בתפילת ליל שבת: "עדיין לא נתברר הדבר אם אלו הפסוקים וכיו"ב הי' כתוב ג"כ בסידור רבינו הזקן שנדפס בחייו או שרק ציין שאומרים ושמרו וגו'..."5.

וראוי לשים לב לניסוח הדברים ע"י הרא"ד לאוואוט בספריו.

בסוף ההקדמה ל'שערי תפלה', ווילנא תרמז, כתב: "הסדור הזה נדפס פעם ראשון בחייו בשנת תקס"ג בקאפוסט על שמינית בוגין פערטל, ודקדק מאוד שיהיו הנקודות והתנועות ע"פ כללי המדקדקים הראשונים6, ומחמת שא"א לדפוס בלא טעות תיבות ונקודות הגיה בכתי"ק על גליון הסדור שלו, והגהות הללו העתיקם אדמו"ר בעל צ"צ ז"ל על גליון הסדור שלו...".

ושוב כשערך מחדש את ה'שערי תפלה' תחת השם 'שער הכולל', וילנא תרנו, כתב: "הסדור הזה נדפס פעם הראשון בחייו בשנת תקס"ג בשקלאוו, ויצא מן הדפוס בכמה שבושים וחסרונות, כי הדפסוהו מן רשימות שלא הי' עדיין סדור מודפס כזה להעתיק ממנו, ונדפס בחייו בקאפוסט שני פעמים על שמינית בויגין (פערטיל) . . והנה מחמת שא"א לדפוס בלא טעות מצא אדמו"ר הזקן לתקן על הגליון בסדור קאפוסט (שמינית בויגין), ואח"כ העתיקם אדמו"ר מהורמ"מ זי"ע בעל צ"צ ז"ל על סדור דפוס סלאוויטא...".

כמה שינויים יש בניסוח. אפשר להבחין כאילו התברר לו שדפוס הראשון היה בשקלאוו ולא בקאפוסט, וכן שלא נדפס על "שמינית בוגין פערטל", ורק שני הדפוסים שבאו אחריו נדפסו בגודל הזה. והשינוי העיקרי שמחק את הקביעה שאדה"ז "דקדק מאוד שיהיו הנקודות והתנועות ע"פ כללי המדקדקים הראשונים".

ולכאורה יסוד השינוי תלוי במה שמודיע בהקדמה לכ"ו פרקים של "שערי תפלה שנתוספו בהוצאה שניה בשנת תרמ"ט": "הנה מאז הוצאתי לאור בעז"ה את הסדור בנוסח מוגה בתכלית . . השגתי עוד סדורים ישנים, ובפרט את הסדור הראשון שנדפס בשקלאוו בשנת תקס"ג7. הסדור הזה נדפס מן רשימות המחבר, כי לא היה אז עדיין סדור אחר מסודר ע"ז האופן להעתיק ממנו, ואדמו"ר ז"ל ציוה לתקנו והדפיסו אותו אח"כ בקאפוסט...".

ולכאורה כוונת הדברים הוא כך: בעוד שבשנת תרמ"ז הוא הסביר את תיקוניו של אדה"ז לסידור, כיון שנפלו טעויות ספורות בדפוס הראשון, הרי אחרי שהגיעו אליו דפוסים הראשונים של הסידור התברר לו שהם מלאים באי-דיוקים, וכלל לא נדפסו ע"פ דקדוק, והוא תולה את זה בזה ש"רשימות המחבר" לא היו שלמות, ולא עמד לרשותם סידור מדויק שמשם היה אפשר להעתיק.

ניתן לשער ע"פ הנ"ל שב"רשימות המחבר" לא הועתקו כל התפילות רק היו בהם ציונים מאיפה להעתיק, וכיו"ב. או שעריכת הסידור בידי אדה"ז היתה, בחלקה עכ"פ, בצורת תיקונים בגליונות סידור מודפס, וכל מה שלא תיקן התקבל כנוסח שלו מדשתיק.

ועל פי האמור יוצא שמה שהועתק לעיל מדברי כ"ק אדמו"ר זי"ע, שלדעתו "בודאי לא העתיק אדה"ז בכת"י הסי[דור] את הקאפיטל, אלא שהורה שכאן . . צריך להדפיסו" כן הוא גם דעתו של הרא"ד לאוואוט, והוא מיוסד על בדיקת רמת הדיוק וכו' בדפוס הראשון.