בפרדס חב"ד גליון 8 עמ' 165, הדפיס ידידי ר' יהושע שיחי' מונדשיין כתבים שהגיעונו מאת כ"ק [?] הרה"ק רבי ברוך שלום נ"ע בנו בכורו של אדמו"ר הצמח צדק, וזקינו של כ"ק אדמו"ר נ"ע. בהערה 1 כותב הנ"ל: ב'מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ו' (עמ' צח) נדפס המאמר ד"ה וידבר גו' קדש לי כל בכור, ובראשו נרשם: "יום א' ערב חנוכה בסעודת מצוה בפדיון הבן הנ"ל". וב'מפתח' למאמרי אדמו"ר הריי"צ (עמ' 8) מפורש שהוא "בסעודת מצות פדיון הבן של רב"ש נ"ע". בס' המאמרים הנ"ל (עמ' נה) מופיע גם המאמר שנאמר ב"יום חמישי פ' תולדות . . בסעודת מצוה, בברית מילה", ולהלן (בעמ' סא) המאמר שנאמר ב"שבת קודש פ' תולדות, ביום השלישי למילה". על-פי זה נולד הרך הנימול ביום ה' כ"ב מרחשון, ופדיון-הבן שלו צריך היה להיות ביום ו' כ"ב כסלו. ואם מיירי בלידת הרב"ש (וכך משמע לכאורה מהאמור בכותרות דלעיל "פדיון הבן הנ"ל"), צ"ע כיצד להתאים זאת עם סעודת המצוה שנערכה ביום כ"ד כסלו.

ונעלם ממנו לרגע, שזמן חיוב מצות פדיון הבן הוא ביום שלושים ואחד ללידה, ולא ביום השלושים. וא"כ אם בכור נולד ביום ה' לשבוע, אז זמן פדיון הבן הוא ארבע שבועות וב' ימים מיום הלידה. וא"כ אם רב"ש נולד ביום ה' פרשת חיי-שרה והברית היה ביום ה' פרשת תולדות, אז חל זמן פדיון הבן ביום שבת קודש פ' וישב. וכיון שאין פודין בשבת (ראה שו"ע אדמוה"ז סי' שלט ס"ו), מדחינן את הפדיון ליום א', כלומר יום א' פרשת מקץ, וכנראה שהיה אז ערב חנוכה, והכל על מקומו יבוא בשלום.

דרך אגב, רואים מזה שעשו את הפדיון ביום א' ולא במוצאי שבת קודש, שדעת אדה"ז כפשטות דברי המחבר ביו"ד סי' שה סי"א שעושין את הפדיון ביום א', ולא כדעת הפוסקים שסוברים דיעשו הפדיון במוצאי שבת כדי שלא לאחר הפדיון (ראה כל-זה בספרי 'פדיון-הבן כהלכתו', פרק ו סעיף יד, עמ' קנד).