"כה תשרי"

"עשרה נגונים - מהם תנועות בלבד - מיוחסים לרבנו הזקן שהוא בעצמו חברם.

"המיוחסים לרבינו האמצעי, היינו שנתחברו בזמנו והיו מנגנים אותם לפניו, אבל לא שהוא מחברם".

כנראה הכוונה ב"המיוחסים לרבינו באמצעי היינו שנתחברו בזמנו" - היינו מכיון שנתחברו בתקופת נשיאותו, במילא ה"ז שייך אליו. ע"ד הידוע בענין "מלך שמו נקרא עליהם", שכל עניני המדינה הוא ע"ש המלך, כיון שהמלך הוא הכל, כמו"כ בנוגע לנשיא הדור.

"והיו מנגנים אותם לפניו" – היינו עפמ"ש ב"היום יום" - ג' שבט בנוגע להסכמת כ"ק אדה"ז בנוגע למאמרי אדה"ז:

"ספר תורה אור. . בו מאמרים רוב הדרושים . . אשר הרבה מהם שם רבינו ז"ל בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס".

"והיתה אצלו קבוצת אברכים מנגנים . . ונחלקה לשתי פלוגות: בעלי שיר - בפה, ובעלי זמרה - בכלים שונים".

קטע זה הוא המשך, ועוד יותר ראיה למ"ש בקטע שלפנ"ז ("והיו מנגנים . . לפניו"):

שהרי מבואר בשיחת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ שענינם דכלי זמר אצל קבוצת אברכים הנ"ל, הי' לפעול שלילת הרצוא אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי. נמצא שכלי זמר דוקא, פעולתם הי' לשלול כנ"ל. וזה מוסיף עוד יתרון במ"ש לפנ"ז "והיו מנגנים לפניו".

והביאור בפרטיות ההפרש בין שירה בכלי ושירה בפה, הוא ששירה בפה הוא בלי גבול משא"כ שירה בכלי, הוא ענין הגבול, כמובן ממ"ש בכ"מ (ראה ד"ה אהללה הוי' בחיי ה'ש"ת ועוד).

ועפ"ז נמצא שכלי זמר הוא ענין הגבול דוקא.

"כז תשרי"

"התורה והמצות מקיפות את חיי האדם . . ומעמידות אותו בקרן אורה בשכל בריא ובקנין מדות נעלות".

י"ל עפמ"ש ב"היום יום" כא אדר א': "שם חסיד הוא שם קדום . . והוא תואר השלימות וההפלגה אם בשכל או במדות או בשניהם יחדיו".

"כח תשרי"

"אם בחוקתי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם . . לימוד התורה וקיום המצות הם טבעת הקדושין שבהם קידש הקב"ה את ישראל להתחייב לזון אותם ולפרנסם".

והנה בבית יוסף אבן העזר סימן קיד אות יב כותב: "כתב הרשב"א בתשובה (ח"ב סי' קטז, ובמיוחסות להרמב"ן סי' קח) ששאלתם אם יש בכלל המזונות מלבושים. משמו של רבינו האיי אמרו שהמלבושים וצרכי הנישואין בכלל המזונות". ועפ"ז נמצא שמלבושים הוא בכלל פרנסה.

וכן מוכח במאמר ד"ה והסיר וגו' עת"ר, שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב מבאר שענין הפרנסה כולל הן מזונות והן לבוש, וא"כ חזרה קושיא לדוכתא: למה בפתגם זה מפורט זה לשני ענינים נפרדים ("לזון"; "ולפרנסם")?

וי"ל שהדיוק כאן הוא - "לימוד התורה וקיום המצות", שהם ב' ענינים ופעולות שונות בנוגע להקשר שבין הקב"ה וישראל. וע"פ המבואר במאמר הנ"ל, הנה פעולת תורה הוא ענין המזון, ופעולת המצוות הוא ענין הלבושים, ועפ"ז נמצא מה שנח לדייק "לזון ולפרנס" להבליט השכר עבור ב' הפעולות לימוד התורה וקיום המצוות, שמדה כנגד מדה, שעי"ז זוכים למזון ולהתפרנס מאת הקב"ה.