ב'כפר חב"ד' גליון 981 עמ' 24 פורסמו תיקונים והגהות של כ"ק אדמו"ר זי"ע ל'פתח דבר' של ספר תולדותיו של אדה"ז באנגלית הנקרא גם 'הפילוסופיה של חב"ד', לדעת הרבי א"א לכתוב שהתניא תורגם בשביל קהל דוברי האנגלית, כיון שאלו "רובם המכריע שלא מבנ"י - וזהו היפך המותר וכו'", אלא תרגום התניא נעשה בשביל "אלה שקל להם יותר להבינה באנגלית מאשר במקורה בלה"ק". צילום הכתי"ק שם עמ' 23.

ההדגשה האמורה נמצאת גם ב'פתח דבר' של הרבי לתרגום האנגלי של התניא, שם כתוב: "תרגום אנגלי ראשון של ה'תניא' . . הוא מאורע בעל חשיבות. בכך מגיע [ה]ספר . . אל חוג נרחב של יהודים, אשר לשון המקור של הספר היא להם קושי או אף מחסום..." (תורגם ללה"ק ב'תורת חב"ד', א, עמ' 172).

ולכאורה יש כאן דבר מעניין, הרי בעצם התרגום וההוצאה לאור לא נשתנה כלום, ובין כך ובין כך גוים יכולים ללמוד מהתניא שבאנגלית, אלא שתלוי בכוונת העושה, באם הוא מתכוון וכותב שזה בשביל "דוברי אנגלית" הרי זה אסור, ובאם מתכוון ליהודים שלא מבינים לה"ק הרי זה כבר מותר.

ויש להאריך בזה ע"פ מקורות ההלכה.

ולהעיר משו"ת 'ערוגת הבשם' או"ח סי' ריג שדן בדבר הדפסת הלכות נדה בשפת המדינה (הונגרית), ואחרי האריכות כותב: "ומ"מ אם אפשר להדפיס ההעתקה בגופן שלנו מהיות טוב ידפסו בלשונם ובגופן שלנו [כלומר שפת המדינה באותיות עבריות], ובאם לשונם אינו סובל כזאת נראה לי דמ"מ מה טוב שידפיסו הדינים בלשון עברי טייטש בגופן שלנו ובצדם ידפיסו העתקה בכתב ולשון המדינה, ובזה אתי לאפוקי ממקצת חששות דאיכא למיחוש באם יודפסו רק בלשון וכתב שלהם גרידא...", לשיטתו באם ידפיסו באותו חוברת ההלכות באידיש לצד שפת המדינה הרי זה מדגיש יותר שזה נעשה רק ליהודים שאינם מבינים לה"ק או אידיש.

וקצת משמע מכל האריכות שם שעיקר הדיון אינו מבחינה ההלכתית, אלא כדברי השואל שם "פן אוהבי חדשות ילפו ממקלקלתא ויאמרו התירו פרושים את הדבר", וכידוע שבהונגריה היתה מלחמה גדולה עם המתחדשים בקשר לשפת המדינה. ויש לציין שכעבור כעשרים שנה מאז שנכתב הנ"ל, בשנות התר"צ, הדפיסו רבני הונגריה חוברת הלכות נדה בהונגרית בלי אידיש או לה"ק.

וכדאי לציין בהקשר לזה שהוצאות הראשונות של תרגום התניא באנגלית הופיעו בלי המקור שבלשון הקודש (ראה 'תורת חב"ד', א, עמ' 171, 173).