הרה"ח ר' ישעיה הורוויץ [בן הרה"ח ר' אשר יחזקאל, בן הרה"ח ר' ישעיה שנשא לאשה את בת אחותו של אדמו"ר הצ"צ] כותב בספרו 'עדן ציון' (עמ' קסא):

"שמעתי מא"א זלה"ה, אשר זקנינו [אבי אביו של הצ"צ] ה"ר נח, היה שם כינוי משפחתו אלטשולער כי היה מגזע הרה"ג ר' יחיאל הלל בן הרב ר' דוד אלטשולער זצ"ל מק"ק יאברוב אשר אסף פירושי אביו על נ"ך והוסיף עליהם מחכמתו והיו לאחדים בידו בשם מצודת ציון ומצודת דוד". עכ"ל.

בשנים האחרונות נתפרסמו קורות חייו של בעל ה"מצודות" ע"י ר"א שישא שי' (בקובץ 'ישורון', ג, עמ' תריז ואילך. ו, עמ' תרסא ואילך), ומתברר שאין שחר לקביעה שהר"ר נח הנ"ל היה "מגזע" בעל ה'מצודות'.

שהרי ודאי שבעל ה'מצודות' היה עדיין בחיים חיותו בשנת תקנ"ג (ואולי גם בשנים מאוחרות יותר), כלומר, בשנות ילדותו של הצ"צ, ואיך יעלה על הדעת שזקינו של הצ"צ היה "מגזעו"?

לפיכך משער שם (בכרך ו, עמ' תרעה), שבעל 'עדן ציון' שמע מאביו רק שזקינם הר"ר נח היה כינוי משפחתו 'אלטשולער', ומשפט ההמשך נכתב מדעת המחבר בשילוב ציטוט מאחד מספרי רושמי קורות הרבנים (יעו"ש).

ואכן, בנו של הר"ר נח הנ"ל חותם: יהושע ב"מ נח אלטשולר ז"ל (ראה: 'כרם חב"ד', 4, עמ' 293).

חיבת רבוה"ק לפירוש ה'מצודות' נזכרת בכו"כ מקומות, ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה!

כך בס' השיחות תרצ"ז (עמ' 158. כאן בתרגום ללה"ק): "וסיים אאמו"ר [מוהרש"ב]: אאזמו"ר [הצ"צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו"ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו". עכ"ל.

בלקו"ש (טו, עמ' 504. כאן בתרגום ללה"ק): "הרבי [מוהריי"צ] החזיק מאד מה'מצודות' – איני יודע מאיזו סיבה – הוא גם סיפר שאת שיעור התהלים היו לומדים לעתים עם פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.

בס' השיחות תש"ו (עמ' 8 – שבהע' שם מובאים שני המקורות הנ"ל – כאן בתרגום ללה"ק): "הרבי היה מחבב את פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.

ופירש בהע' שם, ש'הרבי' היינו כ"ק אדמו"ר הזקן.

אך לענ"ד נראה יותר שהכוונה לאדמו"ר הצ"צ או לאדמו"ר הרש"ב, שעל שניהם יודעים אנו שהשתמשו בפירוש ה'מצודות'.