כל העוסק בחקר התפילה ונוסחאותיה יודע שצריך זהירות יתירה כשמשתמשים בסידורים נפוצים, שהרי בהרבה - ואולי ברוב - המקרים הם משובשים, ושונים לגמרי מכפי שיצאו מתחת ידי המחבר או מכפי שהיו בדפוס הראשון.

וכבר העירו ע"ז בכמה מקומות בנוגע לסידור השל"ה וסידור היעב"ץ ועוד. ועד"ז נמצא גם ב'אגרות קודש' כ"ק אדמו"ר זי"ע1: "במה שהעיר בענין לזמן שכתבתי שכן הוא בסידור של"ה, ובדפוס שלו מצא נקוד בפת"ח. הנה כוונתי היתה להוצאה הראשונה, כי אח"כ הי' תלוי בהמדפיסים ששינו כמה ענינים בהתפלות עצמם ונקרא סידור של"ה רק ע"ש הפירוש, ובפרט בענין שלא ידעו שיש כאן דיוק"2. אמנם למרות שזה ידוע בשער בת רבים, הרי "שבשתא כיון דעל על"3, ונכשלים בו רבים.

אציין בזה כמה דוגמאות מתוך הספר "סדור רבינו הזקן... עם ציונים מקורות והערות מאת הרה"ת לוי יצחק שי' ראסקין" [לקמן: המחבר], שיצא לאור בהוצאת קה"ת תשס"ד.

נוסח הרמב"ם ב'סדר התפילה' שלו

המחבר בהערותיו משווה הרבה פעמים את הנוסח שקבע אדה"ז בסידורו לנוסחת הרמב"ם שבסוף ספר אהבה. והנה 'סדר התפילה' של הרמב"ם זה ודאי מקור מצוין4, אלא שצריך זהירות יתירה, כי ברמב"ם דפוס ווילנא זה מופיע עם הרבה מאד שינויים ושיבושים5.

כ"ק אדמו"ר זי"ע נזהר מזה באמת, ראה הנעתק בספר זה6 מתוך 'אגרות קודש'7: "נוסח חב"ד בתפלת מנחה שבת, הוא ככתוב בסדורנו: שבתות קדשך וינוחו בם, שניהם לשון רבים", ובהערה בשוה"ג מוסיף הרבי: "כן הוא בנוסח התפלה שברמב"ם כתב-יד (הועתק בהוצאת הרמב"ם ניו יארק סוף כרך ה')... - אבל בכל ד' תפלות הש"ק", הרבי הקפיד לציין למהדורת רמב"ם ע"פ כת"י, שהרי בדפוס ווילנא זה לא נמצא, כי נאמר שם רק: "אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו כו' עד ברוך אתה ה' מקדש השבת".

אמנם המחבר השתמש ברמב"ם ווילנא ובא לכלל טעויות, והרי כמה דוגמאות:

עמ' רפו בתפילת 'נשמת' הוא מציין בהערה 27 שבנוסחת הרמב"ם "מלפנים" קאי אלמטה: "מלפנים ממצרים גאלתנו", כפי שזה נמצא בדפוס ווילנא ודלא כנוסחת אדה"ז, אמנם במהדורות קאפח וגולדשמיד זה קאי אלמעלה: "שעשית עמנו ועם אבותינו מלפנים [ועד הנה]", וכנוסחת אדה"ז.

עמ' תקנא הערה 39 מציין המחבר בנוגע לסדר ד' מיתות בית-דין: "ועל חטאים שאנו חיבים עליהם ארבע מיתות בית דין סקילה, שריפה, הרג וחנק", שכן נסדרו גם בסדר תפלה של הרמב"ם, וכדעת הת"ק במשנה (סנהדרין מט, ב). ואכן זה מופיע בסדר הזה בדפוס ווילנא, אמנם במהדורות קאפח וגולדשמיד זה הפוך: "חנק והרג, שריפה וסקילה", מן הכבד אל הקל.

לפעמים לא דייק כל צורכו ובעמ' תקנא הערה 41 בנוגע לנוסח "כי אתה סלחן לישראל" מציין המחבר: "ובסדר תפלה של הרמב"ם הוא כלפנינו", והיה צריך לציין "עם שינויים", שהרי כ"ה גם בדפוס ווילנא (ואצל קאפח וגולדשמיד). ועד"ז בעמ' תקמח הערה 33 ועמ' קא הערה 28 הוא מציין בקשר ללשונות "סליחה, מחילה, כפרה" שזה מתאים לנוסחת הרמב"ם, והלשון מטעה כי לא ציין שברמב"ם חסר "מחילה" לפשע ("ותסלח לכל פשעינו"), ולא כפי נוסחת אדה"ז: "ותמחול ותסלח לנו על כל פשעינו".

והנה מצאתי בהגהה בברכת ההפטרות שאדה"ז בעצמו מצטט במקום יחיד זה את סדר התפילה של הרמב"ם, וזה מתאים לכל דפוסי הרמב"ם הנ"ל: "כי אל מלך נאמן ורחמן אתה", הקיף שם אדה"ז8 את המלה "ורחמן" וציין שזה "נ"י" [=נוסחא ישנה], ובשוה"ג מוסיף "כצ"ל9... וכן הוא ברמב"ם בסדר התפלה", והכוונה שגם שם לא מופיע המלה "ורחמן"10. שוב ממשיך אדה"ז להסביר: "וכמו כן הנוסח 'תושיע ותשמח' הוא מטעם הנ"ל11. וברמב"ם כתוב נוסח אחר בזאת הברכה", וכוונתו להסביר שכיון שבברכה נאמר "משמח ציון בבניה" על כן הוסיף אדה"ז מעין החתימה את המלה "ותשמח" לסיום הברכה, אמנם ברמב"ם נמצא נוסח אחר לגמרי: "ותיבנה מהרה.ברוך אתה ה', בונה ירושלים", ואין מקום להוסיף 'ותשמח', כי אז זה לא יהיה מעין החתימה12.

סידור 'שער השמים' להשל"ה (וסידור היעב"ץ)

שתי הוצאות ישנה לסידור השל"ה 'שער השמים' דפוס ראשון אמשטרדם תע"ז, ודפוס שני אמשטרדם תק"ב. הסידור הנו בנוסח אשכנז. הנוסח והניקוד שבדפוס השני שונה הרבה מבדפוס הראשון13. לאחרונה הוכח14 שלמרות שגם הנוסח שבדפוס ראשון לא נערך ע"י השל"ה, ובהרבה מקומות אף אינו מתאים לביאור השל"ה, אבל מקורו טהור, עכ"פ חלק הדקדוק שבו. הנוסח שבסידור של"ה הנפוץ אינו מתאים כלל לשתי הנוסחאות גם יחד.

אציין גם בזה כמה דוגמאות שהמחבר ציין לנוסח שבסידור השל"ה, אבל אין זה מתאים כלל לנוסח שבדפוס הראשון15.

עמ' קכט הערה 167 אות א: "והביאנו לשלום - בסידורי האריז"ל ליתנהו לתיבות אלו... (ובסידור השל"ה מוקפות תיבות אלו בסוגריים)...", בדפוס הראשון אין מלים אלו מוקפות כלל, והרי זה מתאים לנוסח אשכנז הכללי.

עמ' ריט הערה 19 מעתיק הגהת הצ"צ בפדיון הבן: "דִמֵחַיַּיבְתָּא, וְהֵילָךְ דִמֵחַיַּיבְנָא", ומבאר: "כנראה כוונתו להבהיר, כי יש בזה כמה אופנים שונים", ומעתיק מסידור השל"ה והיעב"ץ, אמנם כ"ז לא נמצא בדפוסים הראשונים, ששם לא נכללו כלל בסידור 'סדר פדיון הבן' ועוד.

עמ' שיח הערה 143 העיר שהפסוקים "אם תשיב . . אז תתענג..." "אינם מובאים בנוסח אשכנז . . אך . . כ"ה בכל סידורי נוסח ספרד", אמנם בשל"ה דפוס ראשון שהנו נוסח אשכנז נמצאים שני הפסוקים (ראה שם ב'סדר תיקוני שבת' שלפני תפלות השבת).

עמ' תצג בנוגע לנוסח "שמיני עצרת החג הזה" מציין בהערה 10: וכן הוא בסידור של"ה שבידי", אמנם בדפוס הראשון נאמר: "ואת יום שמיני העצרת הזה".

עמ' תקיז הערה 56 דן המחבר בדבר מקומו של 'לדוד מזמור' בליל ר"ה האם זה לפני או אחרי קדיש בתרא, ומציין בענין זה לסידור השל"ה, ושם עמ' תקיח בשוה"ג מביא מפסקי הסידור בענין זה שציין לסידור השל"ה, ומעיר המחבר מדפוס השני. ולהעיר שבדפוס הראשון לא מצאתי כל איזכור ע"ד אמירת 'לדוד מזמור' גם בר"ה שחל בחול ולא כשחל בשבת.

עמ' תקצד הערה 29 בהקפות: "אנא בכח... חרוז זה, וכן המשכו ביתר ההקפות, מופיע בסידור של"ה...", ולא מצאתי בסידור של"ה את ה'אנא בכח' בסדר ההקפות לא במנהג הרגיל ולא במנהג פולין.

הטעות שבסידורי השל"ה ישנו גם ב'הערות וציונים' של הרב זליגסון שעל 'היום יום' ח"ב בהערות ליא-יב אייר. מה שציין בהערות 38, 39, 43 לא מצאתי בדפוס ראשון. מה שציין בהערה 40 הרי בסידור השל"ה נאמר הפוך. וכן מה שהעיר בהערה 45 מהשל"ה, גם שם נאמר הפוך.