תלמיד בישיבה
בשיחת שב"מ תש"ח (נדפס בימי בראשית ע' 338 ואילך), מבואר חילוק הדרגות דכלי המשחק "שאח", ובהם ~ ד' דרגות: מלך, מלכה, מפקדים וחיילים פשוטים.
ונקודת החילוק ביניהם: המלך ~ אין ענינו להלחם ורק לפעמים יוצא ממקומו. המלכה ~ בכחה לצעוד לכל הכיוונים. המפקדים ~ בכחם לקפוץ ממקום למקום ולדלג כמה צעדים בב"א, אבל כ"א באופן המיוחד לו בלבד. החיילים הפשוטים ~ ביכלתם לצעוד צעד א' בלבד, אבל, בהגיעו לצד השני של הטבלא יכול להתעלות עד לדרגת המלכה, אבל לדרגת המלך אינו יכול להתעלות.
ונתעכב בזה על ב' ענינים:
א) בהמשך השיחה מבאר שדרגת החיילים הפשוטים קאי על נשמות ישראל שירדו לעוה"ז וכו' וביכלתם לצעוד רק צעד א', אמנם ע"י העבודה ביכלתם להתעלות עד דרגת המלכה ~ מלכות דאצי', השרש דכנס"י. ויתירה מזה, שעי"ז נפעל יחוד מלכא ומטרוניתא ~ כנס"י וקוב"ה. וענין זה מרומז גם בשורה השמינית בה נפעל עילוי זה, דקאי על ענין הגאולה ולמעלה מהשתלשלות.
ולכאורה, חסר כאן ביאור מהו"ע שהחייל אינו יכול להתעלות לדרגת המלך? (הרי מבואר שהחייל מתעלה עד לדרגת המלכה, אבל מדוע א"י להתעלות למעלה מזה).
וביותר א"מ עפ"י המבואר בכ"מ שע"י העבודה בעוה"ז מתעלים נש"י למעלה משורש נש"י (מלכות דאצי'), כ"א מגלים את בחירת העצמות (שבגוף וכן בחירת העצמות) שבנש"י (ראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' רמט ואילך בארו'). וכן פועלים המשכת אור חדש שלמעלה מגדר עולמות וכו' והמשכת אור הסוכ"ע בפנימיות וכו', כמבואר בארוכה בכ"מ בדא"ח המבארים ענין הגילויים דלע"ל.
וי"ל הביאור בזה, ע"פ המובא בדא"ח (ראה ד"ה ביום עשתי עשר וכו' תשל"א ~ סה"מ מלוקט ח"ג ע' צט ואילך) מהמדרש אודות המשל ד"פיקח אחד" שאמר "אנא נסיב מלכא דכולהו מתחלפין ומלכא לא מתחלף", דהיינו, שהמציאות המלך אינו יכול להתחלף.
ובפרטי המשחק: החייל הפשוט יכול להתעלות לדרגא גבוהה ביותר ~ עד לדרגת המלכה, ואולם, כל אלו הם דרגות של אישים ששייכים שיתבטלו ~ שירדו מהמשחק. משא"כ מציאות המלך, הנה בו תלוי, כל מציאות המשחק ואם אין את מציאות המלך, שוב אין המשחק קיים. ולכן לא שייך שהמלך מתחלף, ולא שייך שהחייל יחליפו ~ כיון שאינו שייך לשינויים וכו'.
ובפרטיות יותר, כל ענין שהחייל הפשוט יכול להתעלות למדריגה נעלית יותר, היינו כל זמן שהוא מציאות בפ"ע, ודבר זה שייך רק עד מל' דאצי' ~ שכינה. משא"כ באם יתעלה החייל באיזה מהדרגות שלמעלה מזה, אין החייל יכול להיות מציאות בפ"ע. וע"ד איהו וחיוהי וגרמוהי חד שבאצי' דוקא. (ראה החילוק בזה בין מל' וז"א בסה"מ מלוקט ח"ה ע' עו). וכן יש להעיר בזה מהחילוק דאפשרות היש וביטול במציאות ~ בין אצי' ובי"ע (ראה סה"מ הנ"ל ע' רלו).
ובפרט כשהמדובר הוא אודות הגילויים דלעת"ל שאז יהי' גילוי העצמות למטה ממש, בתוך ומצד גדרי התחתון (ראה ד"ה ולקחתם תרס"א, ד"ה צדקת פרזונו (תו"ח פ' בשלח דף שכו ואילך), תורת מנחם הדרנים ~ הדרן על הרמב"ם תנש"א ובכ"מ). ונקודת הענין, שבהיות גילוי כזה (ומה גם שענינו אינו ענין הגילויים וכו' ~ כ"א גילוי אמיתת המציאות דכל הנמצאים) ~ הרי אז אינם בגדר מציאות בפ"ע (ראה ג"כ ד"ה והוא כחתן תרנ"ז סי"ג).
וא"כ מובן, שהתעלות החייל (בתור מציאות דחייל), שייך רק בדרגות נמוכות יותר, ורק עי"ז אפשר לבוא ליחוד קוב"ה וכנס"י, ולמעלה מזה הו"ע גילוי שרש נש"י בהעצמות ובחירת העצמות ופנימי' התענוג וכו'. ואוי"ל שענין זה הוא המרומז בהערה הנ"ל שענין התעלות החייל בשורה השמינית מרמז לדרגא שלמעלה מהשתלשלות ולענין הגאולה ~ שענין זה בא ברמז בלבד בענין "שורה השמינית". (וראה בענין שמונה ~ למעלה מהשתלשלות בארוכה ~ בהדרן על הרמב"ם תנש"א ס"ח ואילך).
ב) בהמשך השיחה מבאר, שדרגת החיילים הפשוטים היינו נש"י כפי שירדו בעוה"ז. המפקדים רומזים על המלאכים (שבעולמות בי"ע) ולהיותם בדרגת "עומדים" ~ אין באפשרותם לשנות מאופן עבודתם, והילוכם הוא בכיוון מסויים בלבד אף כי בו גופא יכולים לקפוץ כמה צעדים וכו'. והמלכה רומזת לספירת המל' דאצי'.
ואולי יש לקשר זה עם המשל הנ"ל (מסה"מ מלוקט ח"ג ע' צט ואילך), "משל למלך שנכנס למדינה והיו עמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטילוטין כו', חד אמר אנא נסיב דוכסין . . הי' פקח אחד לשם אמר אנא נסיב מלכא וכו'", ~ די"ל, דג' ענינים אלו, דוכסין, איפרכין ואיסטרטילוטין, הם ג' הענינים דחיילים, מפקדים, והמלכה (אף כי בפרטים מסויימים אינם דומים לגמרי), וכדלקמן.
והביאור בזה, ע"פ המבואר בהמשך המאמר (ס"ז), שג' דרגות אלו מתאימים לג' הענינים דעבדים החשובים, וב' מדרגיות בשרים ~ שרים סתם, ושרים גדולים. ודוקא ג' דרגות אלו במשרתי המלך, הם הנמצאים "עמו" בשולחן המלך וכיו"ב.
ובפרטיות יותר: עבדים החשובים ~ עבודתם את המלך היא ברצון וחשק (ולא כעבדים הפחותים (דקאי על הע' שרים דאוה"ע וכו') שעבודתם היא מאימת השבט) וכמו עבודת הבן את אביו שהוא מפני אהבתו את אביו, וביחד עם זה עבודתו היא מצד קב"ע. (ולהעיר מדרגת בן שהוא עבד וכו'). ~ מתאים לדרגת החיילים (נש"י) שעבודתם באופן פשוט (לפ"ע), ומחדא נש"י הם בנים ולאידך ה"ה עבדים וכאילו נפרדים מיחודו (כיון שאין מלך מולך על בנים וכו').
שרים ~ הם אלו שמשיגים במעלת המלך ולכן עבודתם היא גם מצד אהבה ~ בדוגמת המלאכים דבי"ע שמשיגים אלקות ומתפעלים מכך וכו' (משא"כ הנשמות בעוה"ז). ובזה גופא ~ ב' דרגות בשרים, כנ"ל.
אמנם, ההבדל בין הביאור שבהמאמר הוא, שבהמאמר מבאר שג' הענינים דדוכסין איפרכין ואיסטרטילוטין הם מלאכים, ספירות דאצי', ולמעלה יותר, ואילו לפי המבואר כאן ~ המלכה היא ספירת המל' דאצי'.
אבל לאידך, ע"פ ביאור החילוק בין המלכה למפקדים, יובן יותר החילוק בין ב' הדרגות בהשרים (איפרכין ואיסטרטילוטין), דהיינו ע"ד החילוק בין "ספירות דאצילות" ל"למעלה יותר". ש"שרים סתם" מתאימים (בכללות) לסדר העבודה דמפקדים ~ שמשיגים את מעלת המלך, ולפי השגתם (ותוצאותיהם ~ אהבתם את המלך) ~ כך היא מדת עבודתם ~ דהיינו באופן וכיוון מסויים בלבד. משא"כ "שרים גדולים" הם בדוגמת המלכה (אבל לא ממש, ואכ"מ), ומרומז כ"ז בהגדרתם ~ "למעלה יותר".
Download PDF