בקשר להמבואר בלקו"ש ח"ג לפ' תזריע – ע"ד מילה בזמנה, כדאי להעיר:

פעם בימי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נולד בן לאחת המשפחות של אנ"ש שגרו בקראון הייטס. ביום השמיני עשו כל ההכנות לקיים מצות ברית מילה. כשהכניסו הילד ושמו אותו על ברכי הסנדק, הבחין המוהל שהתינוק מאד צהוב, והודיע שעפי"ז אי אפשר לעשות הברית כעת. סבו של התינוק נתרגש מאד וטען שצ"ל מילה בזמנה. אבל המוהל בדעתו שלפי מצב התינוק אסור למולו כעת. הסב רץ ל– 770 ונכנס להרבי הריי"צ וסיפר לו הנעשה ושאל איך לעשות, ענה לו הרבי הריי"צ:

ישנה מצוה של ברית מילה וישנה מצוה של ושמרתם מאד לנפשותיכם, ואמרו חז"ל שפקו"נ דוחה כל התורה כולה. כשידחו הברית יקיימו בזה מצות ושמרתם לנפשותיכם. שאל הסב: מה עם מילה בזמנה, הרבי הריי"צ: מילה בזמנה איז ווען על פי תורה מעג מען מל זיין – (מילה בזמנה היא כאשר עפ"י תורה מותר למול).