שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה
"הב לן ונבריך"
בברכת הזימון לפני ברכת המזון כותב אדה"ז: "אם מברכין בזימון אומר המברך הב לן ונבריך (או בל"א רבותי מיר וועלין בענטשין)", כן זה מופיע בסידור 'תורה אור' ובסידורי תהלת ה' הישנים, והלום ראיתי בסידור תהלת ה' "הוצאה חדשה ומתוקנת עם תרגום אנגלי", קה"ת נ.י. תשס"ד, שמופיע רק "רבותי מיר וועלין בענטשין" והשמיטו לגמרי את ה"הב לן ונבריך". ואולי כיון ש"נוהגים לומר בלשון אשכנז"1.
"נער הייתי"
נשאלתי למה לא הכניס אדה"ז בסידורו בסוף ברכת המזון הפסוקים: "נער הייתי" (תהלים לז, כה); "ה' עוז לעמו יתן" (שם כט, יא).
לאחרי שעיינתי קצת ראיתי שבקטע האחרון של ברכת המזון: "יראו" ישנם בזה שינויי מנהגים בין סידור לסידור ועיר ועיר. בסידור אדה"ז מובאים הפסוקים: "יראו" (תהלים לד, י); "כפירים רשו" (שם יא); "הודו לה' כי טוב" (שם קיח, א); "פותח את ידך" (שם קמה, טז); "ברוך הגבר" (ירמיה יז, ז). ומנהג העולם להוסיף גם שני הפסוקים הנ"ל.
אמנם:
* בנוסח הרמב"ם בסוף ספר אהבה2 חסר הפיסקא "עושה שלום" שלפני "יראו", והוא מביא רק הפסוקים "כפירים" ו"הודו".
* ב'מחזור ויטרי'3 נאמר: "ואו' בלחש4, יראו את י"י קדושיו כי אין מחסור ליריאיו, כפירים רשו ורעבו ודורשי י"י לא יחסרו כל טוב, כוס ישועות אשא ובשם י"י אקרא, ומברך בורא פרי הגפן".
* האבודרהם אומר כבר "עושה שלום", וגם "כפירים" ו"הודו", ומוסיף: "הודו לאל השמים" (תהלים קלו, כו) ותפילת "שאנו מודים לו על שהטרפנו לחם חקנו", ולאחרי זה אומר גם "ברוך הגבר" ו"ה' עוז לעמו יתן".
* בסידור ר' שבתי סופר5 (נדפס בפראג "בין שנת שע"ז לשע"ח") ישנם רק הפסוקים "יראו" ו"כפירים רשו", אמנם תלמידו רבי חיים בוכנר בספרו 'אור חדש'6 מציין: "מ[צאתי] כ[תוב]" להוסיף לאחרי "יראו" גם "הודו לה'", "ברוך הגבר", "ה' עוז לעמו יתן", ומציין מקורו ל'סדר ברכות' למה"ר מיכל מארפטשיק (קראקא שמ"ב)7.
* בסידור רבי עזריאל ור' אליהו מווילנא (נדפס בפעם הראשונה בשנת תס"ד) ישנם רק הפסוקים "יראו", "כפירים רשו" ו"הודו לה'" [וכ"ה בסידור של"ה דפוס הראשון, אמשטרדם תע"ז], ור' זלמן הענא בסידורו (שנדפס בשנת תפ"ה) מוסיף את הפסוק "ברוך הגבר"8.
* בסידור יעב"ץ דפוס הראשון (אלטונא תק"ה) ישנם כל הפסוקים, וכפי מנהג העולם.
* בסידור האריז"ל 'קול יעקב' של רי"ק חסרים כל הפסוקים מתחיל מ"יראו".
* בשו"ע9 מובאים דיני ומנהגי ברכת המזון רק עד תחילת ברכת "הטוב והמטיב", אדה"ז בשלחנו מביא פרטי האמירה עד סוף כל ברכות "הרחמן" ועד לחילוק שבין שבת לחול "מגדיל-מגדול"10, ואינו מביא כלום בנוגע לאמירת "יראו". ולמרות שה'אליה זוטא' שם11 מביא מה'מטה משה'12: "טוב לומר אחר הודו לה' וכו' פסוק ברוך הגבר אשר יבטח בה' וכו'. וקודם ברכה על הכוס יאמר כוס ישועות אשא", אמנם את זה כבר לא העתיק אדה"ז בשלחנו.
ולפי כל הנ"ל נראה לכאורה שבימי אדה"ז עוד לא היה לדבר זה מנהג קבוע13, לא בספרי הלכה ולא בסידורים הנפוצים, וא"כ אין לדבר על שינוי ששינה אדה"ז בסידורו, ולחפש טעם השינוי. ולפועל תפס אדה"ז כנוסח שבסידור האריז"ל ר' אשר14 וסידור האריז"ל זאלקווא תקמ"א15.
ועדיין צ"ב בכל הנ"ל מה טעם לשינויי המנהגים הנ"ל, ולמה הכריע אדה"ז דלא כשאר הנוסחאות, שהרי בנוגע למה "שאומרים הרחמן בכמה גוונים", כתב אדה"ז16 "שכיון שנהגו בהם נעשו כאלו הם מטופס הברכה ואינם חשובים הפסק"17, ולפי זה הרי אין ריבוי הפסוקים מפסיקים בין ברכת המזון לשתיית הכוס, ולמה להשמיטם?
בקשר לפסוק "ה' עוז וגו' ה' יברך את עמו בשלום" חשבתי אולי שהסיבה שנשמטה היא כיון שכבר בסוף "הרחמן הוא יזכנו" אנחנו אומרים "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו"18, וא"כ מיותר להזכיר עוד פעם את השלום בקטע שלאחרי זה. אמנם עדיין אין זה ביאור על השמטת הפסוק "נער הייתי".
1) כמו שכתב אדה"ז בסי' קצב ס"ז.
2) מהדורת קאפח, וכ"ה במהדורת ווילנא.
3) סי' פג.
4) אולי להדגיש שאינו חלק עיקרי מברכת המזון.
5) חלק 'ברכת המזון' עמ' ל.
6) נעתק שם עמ' סא.
7) לפי הפענוח שם עמ' מד.
8) כ"ז לפי "פלוגתות רז"ה ור"ע ור"א ווילנא", בתוך: 'לוח ארש', מהדורת יצחקי תשס"א, עמ' תנב אות תתצא.
9) או"ח סי' קפט.
10) שם ס"ז.
11) סי' קצ סק"א.
12) סי' שדמ.
13) ראה גם 'דרכי חיים ושלום' סש"י: "יראו את ה' קדושיו וגו' והפסוקים שלאח"ז לא אמר כלל", ובהערה א שם מציין: "בסידור משנת חסידים ור' שבתי ליתא ג"כ [ומציין לרמב"ם, מחזור ויטרי ואבודרהם] ויש שינוי נוסחאות בזה. ושמעתי שהאדמו"רים מזידיטשוב זי"ע ג"כ לא אמרו יראו רק סיימו עושה שלום וכו' אמן (וכן נדפס במנהגי מהה"ק מהרי"א זי"ע)". וכן בסידור 'חמדת ישראל' (תח"י מהדורת ירושלים תשנ"ח) שערך בעל 'מנחת אלעזר' הרי כל קטע של "יראו" נמצא בסוגריים, לסימן מחיקה. ועדיין צ"ב למה עדיפא ליה סידור 'משנת חסידים' ור' שבתי על סידור ר' אשר וזאלקווא. וראה לקמן הערה 17.
14) וציין לזה הרב רסקין בסידורו עמ' שפג הערה 86. אמנם מש"כ שם: "בסידור ר"ש סופר... מביא רק הפסוק יראו", זה אינו, וכנ"ל בפנים.
15) שני סידורים אלו נזכרו ע"י אדה"ז בתשובות שנתן בקשר למאסרו השני, כסלו תקס"א (ראה 'אגרות קודש' שלו ח"ב עמ' נה, ומש"כ בספר 'הסידור' עמ' קעט הערה 54). וי"ל שאכן אדה"ז סמך עליהם יותר מאשר על שאר סידורי האר"י, וכפי שרואים שהרבה נוסחאות בסידור נקבעו לפי סידור ר' אשר (ראה גם מש"כ שם הערות 164, 330). וראה עוד לקמן הערה 17.
16) סי' קפט ס"ז.
17) ועפ"ז יומתק יותר הכרעת אדה"ז כאן, ולא צריכים להגיע להכרעה שבין סידורי האריז"ל (וכבהערה 15), אלא שאדה"ז הכניס פסוקים אלו לסידורו, למרות שלא נזכרו בכמה מסידורי האריז"ל, כיון שלפחות בכמה מהם זה כן נזכר והרי אין כאן חשש הפסק וא"כ אין שום סיבה שלא אומרם. ולהעיר משיטת ה'אשל אברהם' (בוטשאטש): "כתבתי במקומות רבים שלהרבות בנוסחאות עדיף, ובדרך זה נדפסו בלבוב סידורים שבהם ריבויי נוסחאות" (או"ח סי' רפו), אמנם ודאי שלא זו שיטתו הכללית של אדה"ז בסידורו.
[ועל כן גם לא נראה לי מה שניסה הרב רסקין בסידורו (עמ' שסו הערה 8 ובשוה"ג) להסביר ככה את מנהגו (רק מפי השמועה!) של כ"ק אדמו"ר זי"ע שהיה אומר בסוף מזמור פז מתהלים שאומרים לפני ברכת המזון: "כל מעיני בך" לפי שני אופני הניקוד האפשריים: כָּל ו-כֹּל, שהרי זו נוגד את שיטת אדה"ז. ויש להסביר בפשטות שלדעת הרבי הניקוד בכ"ף הוא הנכון, אלא שלא רצה לשנות מהוראת חמיו אדמו"ר מוהריי"צ ש"בסדר ברכת המזון – הכ"ף בחולם" ('היום יום' יז אדר שני).]
18) וכפי שציין ה'עיון תפלה' (בתוך הסידור 'אוצר התפלות'), שזה מיוסד על הברייתא בסוף דרך ארץ זוטא (סוף "פרק השלום" לאחרי פ"י): "ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר גדול השלום שכל הברכות והתפלות חותמין בשלום. ק"ש חותמין בשלום – ופרוס עלינו סכת שלומך, ברכת כהנים חותמין בשלום – וישם לך שלום, כל הברכות חותמים בשלום – עושה השלום".
Download PDF