ביאור אדה"ז בענין החלומות

אך כל זה יבואר ע"פ מאמר מאת כ"ק אדה"ז בענין החלומות,

[ביאור זה אמרו כ"ק אדה"ז בשנת תקס"ג, בדרוש המתחיל "מציל עני מחזק ממנו", ונדפס בס' מאמרי אדה"ז על כתובים ח"א ע' נז, ולפי סגנון המאמר נראה לי שזהו מה שרשם כ"ק אדמו"ר הצ"צ מיוסד על מאמר אדה"ז. ויש נוסח אחר של המאמר בסה"מ תקס"ג ח"ב ע' תרעה, ושם מתחיל על הפסוק "אם יהי' נדחך מקצה השמים"].

ומאריך במאמר בענין שלאדם טוב מראין חלומות טובים ולאדם רע חלומות רעים (ע"פ ברכות דנ"ה וזוהר בכ"מ), ומבאר כי החלומות הן מעין הרהורי לבו ביום כמ"ש בגמ', רק שבעת השינה כל הצירופי אותיות שמהרהורי לבו עומדים לפני המלאך הממונה על החלומות, והוא העושה בהאותיות צירופים משונים מאד בכח המדמה שבנפש שבשעת השינה, עד שנעשה מצירופים הללו בסדר ענין אחר וזר שלא עלה במחשבתו מעולם ענין כזה, כמו ע"ד דוגמא מכל האותיות שחשב האדם בעניני משא ומתן מקבץ לאחדים ומצרף אותן עם כמה אותיות שחשב בענין בנין בית ואכילת מאכלים וכהאי גוונא, ועושה סדר צירופים הרבה תיבות שמשמעם סיפור ענין זר לגמרי שלא הי' כלל במחשבתו לא במשא ומתן ולא בבנין כו', והן החלומות בסיפורי ענינים שלא היו ולא יהיו לעולם וכידוע דהחלומות שוא וכזב ידברו,

אבל זהו רק בדבר שהוא מעין הרהורי לבו דהיינו שמאיר חיות נפשו במעין ודוגמא של אותו הענין, אבל בדבר זר שלא הי' במחשבה בנפש גם מעין דוגמתו כלל אין מזה אותיות לעשות צירופים אחרים,

ומאחר שהאדם הוא מעורב מעץ הדעת טוב ורע ויש בו מחשבות טובות ומחשבות רעות שלא לה' המה, על כן המלאך הממונה על האותיות ומחשבות יכול לעשות השינוי בכמה אופנים שונים בבלבול תערובת טוב ורע אמת ושקר, ועל כן החלומות יש מהן קצת דברי אמת וקצת דברי שקר ושטות, מילי דקשוט ומילי דכזיבין, אך במי שמחשבותיו מתוקנים כי נתברר כבר הטוב ורע, הנה הכל צירופים טובים ומתוקנים כו'.

[וע"ש במאמר בארוכה בענין שגם באדם טוב וצדיק יכול להיות לפעמים חלום רע אך פתרונו הוא טוב, ולהיפך באדם רע יכול להיות חלום טוב אך פתרונו רע, וגם מבאר בארוכה בענין הנמשל על "היינו כחולמים" של כנסת ישראל בזמן הגלות].

ונציין להלן לעוד כמה דרושים ומקורות הקשורים לביאור זה, ואחרי זה נחזור לעיקר דברינו לבירור שיטת אדה"ז בגדר ענין החלומות, ועפי"ז נתרץ כל הקושיות שהבאנו.

ביאור זה בעוד מאמרי אדה"ז

ביאור זה בחלומות נמצא ג"כ בסגנון אחר בס' מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קלד (ד"ה בכל יום יהיו בעיניך כחדשים) וז"ל: ואמרינן בגמרא אין מראין לו לאדם חלום אלא מהרהורי לבו, אבל לכאורה הא חזינן שאדם רואה בחלום מה שלא הרהר מעולם. אבל לא נאמר "אלא הרהורי לבו לבד", אלא אמרו "מהרהורי לבו", כי מעלין בכל יום הרהורי לבו לפני ב"ד שלמעלה ורואים אם לא היה ח"ו בהם פעולה לנשמה אזי בלילה מוסרים אותו לחיצונים שהם כת של לצים כו'.

ועי' בסגנון אחר בס' מאמרי אדה"ז על ענינים ע' תלא (ד"ה ענין תוהו ותיקון): כי ענין החלום ארז"ל אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, ולא הרהורי לבו עצמן ממש, כי ענין החלום הוא פסולת המחשבה, ובהפריד הפסולת הוא לבדו בעת השינה בלא דעתו [ר"ל שבעת השינה נשאר רק הפסולת בלי שום דעת] כעת שהפסולת הם לבדם נשתנו סדר צירופים ונדמה לו הבל ושטות ודברים בטלים, וצריך הפותרן לשנות סדר הצירוף על ידי שימשיך מהמקור אשר ממנו יאיר המושכלות וסידורם בצירופי אותיות. ע"כ.

וכן נמצא תוכן קצר בד"ה להבין ענין החלומות, בס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תפב. ועי' בתורת חיים שמות לח, א. ועוד.

ובכמה מאמרי אדה"ז, מביא דוגמא מהחלומות לענין שבירת הכלים, שהחלומות הן מעין הרהורי דיומא, דהיינו מן האותיות שהי' מחשב ומהרהר בהם ביום ובחלום נתפזרו ונתחלפו הצירופים, אבל מ"מ נשאר בהם מעט מהאור שהי' מלובש בהם ולכן החלומות הם מעין הרהוריו ביום (ועי' מזה גם בד"ה ויגדלו הנערים תרס"ה).

עוד מענין חלומות במאמרי אדה"ז

בהמאמר של תקס"ג שם ובעוד מאמרי דא"ח, יש עוד ביאורים בענין החלומות, כגון מה שעל ידם מתפרדים ויוצאים לחוץ הפסולת והאותיות של כל מחשבות היום המבלבלים והאדם נטהר מהם כו', וכן מה שהחלומות שרשם מעולם התוהו ובבחינת עיגולים כו'. ולעיל הבאנו רק קצת מהמאמר הנוגע לנדו"ד בענין חלומות שמהרהורי הלב.

ועי' הלשון בלקו"ת ויקרא נא, ב:וכמו שאומרים ישראל בשעת ברכת כהנים וכשם שהפכת את קללת בלעם כו' ומי מרה ומי יריחו כן תהפוך כו' כי החלום שרשו מעולם התהו כו' וצ"ל כן תהפוך כו' להפוך מהשבירת הכלים דתהו לתיקון כו'. ע"ש בביאור יותר.

ובמאמר תקס"ג שם (סה"מ כתובים ס"ע נט, ועד"ז סה"מ תקס"ג ס"ע תרעה) כותב "אך הנה באמת יש בזה סוד ענין עמוק מאד למה יחלום זה באופן כך וזה באופן כך כו' ומה התועלת מן החלומות מאחר ששוא והבל ידברו כו' אמנם הנה אפס קצהו יובן כו'".

ועי' בד"ה ענין החלומות בסה"מ תקס"ב ח"א ע' צד, וז"ל: ענין החלומות נלאו הפלוסופים להשיג ענין החלום מהו, בהיות כי מה שיש לומר שהוא כח הדמיון כו', הלא יחלום החולם מה שלא ראה מעולם ולא חשבו כו' אלא אי אפשר לשכל אנושי להשיג מהו החלום כו'. [וקרוב לזה ראיתי ג"כ בפי' ש"ט על המו"נ ח"ב פל"ו שכותב על שורש החלומות: הענין נעלם מכל החכמים ואי אפשר שיתנו בזה סיבה מספקת, כי אלו הדברים הם ידועים לנו מציאותם אבל סיבתם נעלם מאד כו' ע"ש].

עוד במאמרי רבותינו

כמה מאמרי אדה"ז בענין החלומות, הובאו בתוס' ביאורים באור התורה להצ"צ פ' ויחי תתרט, א ואילך. ועוד.

ויש מזה גם באריכות במאמרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, עי' סה"מ תרע"ח ע' קכט ואילך. ועוד. ולפעמים מדמה שם ענין חלום לענין החידה, שההסתר הוא בצירופי אותיות אחרים אבל צ"ל מעין ודוגמא של הנמשל, עי' תער"ב ח"ב ע' תתעג וע' תתעה.

ועוד הובאו תוכן מאמרי אדה"ז בתוספת ביאורים בד"ה ר' שמעון פתח הנה ישכיל עבדי בסה"מ תשכ"ב (בתורת מנחם הוא בחלק ל"ב ע' 254 ואילך). וכן בשיחת ש"פ וישב תשכ"ד, ושם יש גם ביאור על ד"ה ענין החלומות משנת תקס"ב שכ' שא"א לשכל אנושי להשיג מהו החלום, שלא יהי' בסתירה לשאר מאמרים, ע"ש בארוכה.

מקורות אדה"ז בזוהר

והנה דברי אדה"ז בענין החלומות יסודותם בכ"מ בזוהר ובספרי חכמי האמת,

עי' בזוהר ח"א קל, א. ושם ג"כ מפורש דאף שיש הבדל בחלומות בין זכאין ובין חייבין, אבל לכולם מודיעין להו מילי דקשוט דעתידים למהוי בעלמא וגם מילי דכזיבין כו' ע"ש. וכן מפורש עוד שם בזח"א קפג, א. ר, א. ועי' שם רלח, א שאפי' לחייבא ואפי' לגויים לזמנין מראים להם מלין דקשוט. ובזח"ג כה, א. ועוד. [וגם בבחיי שהבאנו מפורש שחלומות האמיתיים הם בין לצדיקים ובין לרשעים]. ויש גם דרגת צדיקים זכאי קשוט שמתגלים להם בחלום רק כולהו קשוט עי בזח"א קצט, ב.

ובזח"א קפג, א: וכדין קוב"ה אודע לה לנשמתא בההוא דרגא דקיימא על חלמא אינו מלין דזמינין למיתי על עלמא או אינון מלכין כפום אינון מלין כפום אינון הרהורי דליביה. ע"כ. ושם הוא בטעם ק"ש שעל המטה כו'. וזהו כפי שהבאנו מאדה"ז שגם החלומות שבאים מהרהורי לבו הם ע"י מלאך.

ועי' במה שנכתוב עוד לקמן מקורות בענין מלאך הממונה על החלומות.

מקורות בספרי הקבלה

וראה בס' עץ חיים ש"נ פ"י, וז"ל: ובזה תבין ענין החלום כי הנה בעת השינה נשאר בגוף נפש המורכבת והצומחת והבהמית ואינו יוצא ממנו רק נפש המדברת הנקרא שכלית וכיון שהופשטה מן החומר משגת לדעת ולראות חזיונים עליונים ובאה וחוקקת החזיון ההוא בכח המדמה הנקרא נשמת הנפש השכלית ואין בה דיבור, והמדמה מראה לאדם מה שראה השכל ולפי שהוא כלי השכל הנ"ל אין בו כח לקבל הדברים באמיתתן ולכן אין חלום בלא דברים בטלים וגם כי הוא דמיון מה שראה השכל ולא הדבר עצמו שראה.

ועוד בס' שערי קדושה להרח"ו ז"ל ח"ג ש"ה כ': נמצא שהנבואה היא כדמיון החלום שנפשו השכלית יוצאת ממנו ועולה למעלה ממדרגה למדרגה, ושם צופה ומביט ואחר כך חוזר ויורד ומשפיע זה האור עד נפש החיה אשר בה כח המדמה, ושם מצטיירין ומתגשמים יותר אותן הדברים, וכשיקיץ האדם זוכרת נפשו הענינים ההם בכח השומר ובכח הזוכר אשר גם הם בנפש החיה כנודע בחכמת הטבע, והרי נתבאר ענין הנבואה וענין החלום היטב, כי זה בעוד הנפש בגופו זה אחר צאת הנפש.

ועי' בס' הליקוטים להאריז"ל פ' ויצא עה"פ ויחלום שהחלום הוא הארת רשימו דגדלות הנשאר תוך קטנות. ועד"ז עוד בכהאריז"ל.

מקור בספרי הבעש"ט

וראה בס' כתר שם טוב ספ"ז (והוא מס' תולדות יעקב יוסף פ' נח), שמתחילה מבאר בענין תפילה ושינוי גזר הדין, שהוא מפני כי הגזר דין הוא אותיות, ויכול השליח לעשות צירופי אותיות אחרים מן אותיות אלו של הגזר דין עצמו, כמו מאותיות "צרה" נעשה "רצה" כו', (ועיי"ש 'בהערות וציונים' של הרב שוחאט שמציין ע"ז לכמה ספרי קדמונים, וכן לס' דגל מחנה אפרים ר"פ אמור שנמצא ענין זה בארוכה בשם הבעש"ט), ואחרי זה הוא כותב: "ומעתה יבואר ענין הטבת החלום בנוסח הנ"ל שהוא להמתיק דינין בשרשן כו' כפירוש מורי זלה"ה למצוא שורש חסד בתוך הדין, אז נמתק הדין בשורש חסד זה ונעשה באמת חסד". ע"כ.

ואפשר ענין זה של הפיכת צירופי אותיות החלום, הוא ג"כ שורש לביאור כ"ק אדה"ז אשר החלום הוא ע"י המלאך בעל החלומות שעושה צירופי האותיות מתוך אותיות המחשבה שהאדם הרהר לפני זה. כי מכיון שכל שורש החלום הוא צירופי האותיות עפי"ז מובן שע"י הטבת חלום אפשר לשנות צירופי האותיות ולעשותם באופן אחר שיהיו לטובה.

ועי' בזח"א קצא, ב בענין פתרון חלומות: "ובגין דידע מלה על עקרא ושרשא דילה בגין כך פשר חלמא להו כמה דאצטריך".

ובמאמרי אדה"ז מבואר בכ"מ (ועי' בארוכה בתורת חיים פ' ויחי רמג, ד) בענין פתרון חלומות שדוקא יוסף שהי' למעלה הרבה מבחינת התוהו ותיקון הי' יכול לתקן החלומות ששרשם במקיפים דתוהו ולפתור אותם כו' ע"ש.

אולם עי' בלקוטי תורה לאדה"ז פ' חוקת (ד"ה ויעש משה נחש הנחושת) שמבאר שם בענין התפילה ושינוי גזר דין, שהוא עד"ז בכל דבר רע הבא לעולם, כי הצדיקים שהם בדרגת נחום איש גם זו כו' הם מגיעים אל שורש הרע ששם יכולים לעשות השתנות לכמה גוונים, כמאמר רבי חנינא בן דוסא מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק כו'. ע"ש. [ואין צריך כאן אריכות בענין זה, בכדי שלא לצאת ממסגרת דברינו בענין החלומות].

ענין החלומות בעוד ספרי קדמונים

ובס' ציוני עה"ת פ' וישב ד"ה ויחלמו שניהם: ממה שמראה לנפש כל מחשבותיה בחלום אנו יודעים שהוא תוכן לבות ותוכן רוחות שהחלומות מעין המחשבה שנא' רעיונך על משכבך סליקו רעיון הוא מחשבות הלב והחלומות ע"י מלאך הממונה ולפי שאין כל המחשבות אמת אין כל החלומות אמת והמלאך הממונה על החלומות משתנה לכל דבר כו'. [ובציוני שם ממשיך: דע כי החלומות מפני ג' סבות כו'. והמשך דבריו שם הם ממש לשון הבחיי שהבאנו. ובציוני וריקאנטי ראיתי הרבה פעמים כלשון הבחיי ואכ"מ]. וגם דברים אלו קרובים קצת להביאור במאמרי אדה"ז.

ועי' ג"כ באברבנאל פ' מקץ בביאור סוג חלומות השני שהוא בהשפעת הגרמים השמימיים שהנפש מתקשרת בהם בעת השינה וקשור בתשוקת הנפש ושוטטות מחשבתה כו' ע"ש.

ומלבד ספרים רבים שהבאנו לעיל, יש עוד בגדר ענין החלומות, בס' שער השמים (לאבי הרלב"ג) מאמר העשירי. מלחמות ה' לרלב"ג מאמר שני. עקידה פ' מקץ שער כ"ט. ס' העיקרים מאמר שלישי פ"י.

ובספרי הטבעים, ראה ס' נשמת חיים מאמר ג' פ"ה, ס' הברית ח"א מאמר י"ז פי"ג (ופרקים הסמוכים). ס' מלאכת מחשבת עה"ת (הג"ר משה חפץ, וינצי' ת"ע) ס"פ ויגש ור"פ מקץ (ושם ג"כ כ' שחלומות מהרהורי לבו רובם שוא ידברו אמנם חלומות שלא מהרהורי היום זהו חלום נבואיי). ועוד.

וחלק מדבריהם תואמים קצת לביאור אדה"ז בענין החלומות, אך ע"ז צריך עוד עיון ואריכות מיוחדת.

ב' גדרים בחלומות שמהרהורי היום

והנה לפי מאמר אדה"ז, הרי בדבר שלא חשב ע"ז מעולם, אין יכול להיות בזה חלום, וכמש"כ במאמר כי אין אותיות לעשות מהם צירופים.

[ומ"מ גם בזה שייך חלום הנבואיי שהוא רק באלו שקרובים לדרגת נבואה כאשר נזכר בד"ה ענין החלומות תקס"ב, עי' בשיחת ש"פ וישב תשכ"ד שם. ונכתוב מזה עוד לקמן על חלומות הקרובים לנבואה, אבל חלומות שבכל אדם הם רק בדבר שהיו בהרהורי הלב],

אך יש בחלומות אלו שמהרהורי הלב, ב' גדרים:

א) כאשר חושב מעין ודוגמא לענין החלום. שזהו מ"ש בגמ' ברכות דנ"ה שכל החלומות הן מהרהורי לבו, כי אף שהרהורי לבו היו בדברים אחרים ובימים אחרים אך המלאך הממונה על החלום מהפך הצירופים של אותיות ההרהורים ומביא לידי חלומות זרים. אך לא חלומות זרים כפילא בקופא דמחטא שלא חשב ע"ז מעולם.

ב) כאשר האדם חושב על מקרה החלום עצמו, שמהרהר על מאורע מסויים ואותו מאורע בא לו בחלום (אף שמעורב בהם גם דברי כזב), ועל זה כתב בשו"ע אדה"ז שהמהרהר ביום וחלם בלילה אין בזה הוראה מן השמים כלל, כי זהו תוצאה טבעית לגמרי שענין המחשבה בא בחלום.

תירוץ קושי' ראשונה

ועפי"ז מתורץ קושיית המפרשים (חינוך בית יהודה, שבות יעקב וכו' כאשר הבאנו לעיל) על הט"ז שכ' דהמהרהר ביום אין בחלומו הוראה מן השמים, והלא איתא בגמ' שכל החלומות הן מהרהורי לבו וא"כ איזה חלום יש בו הוראה מן השמים.

אך לשיטת אדה"ז יובן, כי מ"ש בגמ' שכל החלומות מהרהורי הלב, קאי הן בהרהורים שהיו בדברים אחרים שלא קשורים ישר לחלום ורק מעין החלום, והן בהרהורים הקשורים ישר לחלום כמעשה שמביא שם בגמ' משמואל ושבור מלכא שהרהר באותו דבר גופא ומזה חלם בלילה. וזהו מ"ש בגמ' שכל החלומות הם מהרהורי לבו ביום אבל בדבר שלא הרהר בו כלל גם לא במעין ודוגמא אין שייך בזה חלום.

ובחלומות שמהרהורי לבו גופא, בזה מחלק הט"ז אשר חלומות שמהרהורים אחרים הם החלומות שיש בהם הוראה מן השמים, וחלומות שמהרהור מאורע החלום עצמו אין בהם כלום.

תירוץ קושיא שני'

ולפי כל זה יבואר גם שאלה הב' שהקשינו לעיל, כי מפרשים רבים כתבו גם על חלומות שבאים בשינה בעת עיכול המאכלים שחלומות אלו אין בהם ממש (כאשר הבאנו מן לבוש האורה ובחיי, תשב"ץ ומהרש"א ועוד), ומדוע בשו"ע אדה"ז הובא רק ענין המהרהר ביום שאין בו ממש, ולא הובא על החלומות שבסיבת המאכלים.

ובהקדם, כי הנה בלבוש האורה (ועוד), חילקו את כללות החלומות לשני סוגים:

א) חלומות נבואיים, שזהו רק באנשים מיוחדים זכי המחשבה כו'.

ב) חלומות טבעיים, שהם חלומות הבאים מסיבת הרהורים ומסיבת מאכלים, שכל חלומות הטבעיים אין בהם קשר להוראה מן השמיים.

אך לפי ביאור אדה"ז (בהמאמר), יוצא לנו ג' סוגים בחלומות:

א) חלומות נבואה, שזהו רק בצדיקים.

ב) חלומות בכל אדם ע"י מלאך הממונה על החלומות, שמצרף מחשבות שונות של האדם ומביאם לידי חלום, וחלומות אלו מעורבים דברי אמת ודברי כזב.

ג) חלומות הטבעיים לגמרי, שהם תולדה ישירה מן אותו ההרהור ביום, ובחלומות אלו אין בהם ממש.

שיטת אדה"ז בחלומות סגוליים

והנה לפי שיטת אדה"ז במאמר, גם דרגא זו השני' שהם חלומות שבאים ע"י המלאך הממונה, אין זה ענין שמיימי בלבד (כחלומות הנבואיים), אלא הם צירוף של מחשבה טבעית מעין אותו המאורע, עם דבר סגולי שהמלאך מצרף האותיות לפי עניינו מן השמים,

ואף שהחלום בא בסיבת אותיות הטבעיים שהרהר מעין זה ביום, וכשלא יהרהר ביום אז לא יחלום, אבל בכל זאת המלאך מצרף אותיות המחשבות ומרמז בהם לפי עניינו מן השמים,

א"כ עד"ז לאדה"ז הוא ג"כ בענין חלומות הבאים בסיבת המאכלים, דאף שהמאכלים הם גורמים החלומות כי האידים מכסים ומעלימים את אור השכל, אבל זהו רק כמו אותיות המחשבה שגורמים החלומות, דמכל מקום פרטי דבר החלום נעשו ע"י המלאך בעל החלומות שהוא יכול להודיע או דברי אמת או דברי כזב, ועל כן לשיטת אדה"ז יש בחלומות אלו הוראה מן השמים.

וכשנדקדק במאמרים שהבאנו (מס' תורת חיים) בענין החלומות הבאים מסיבת אידי המאכלים כו', הלא שם נזכר גם על חלומות אלו שבסיבת המאכלים הגורמים לבלבולים ושינוי צירופי אותיות שבכל זאת יש בהם קצת אמת כו'.

ובאמת גם בתשב"ץ ח"ב סקכ"ח שהבאנו לעיל הוא כותב על סוג של חלומות הבאים ע"י כח השכלי (ובלשון הבחיי ע"י חיזוק הנפש) ובאמצעות כח עליוני מהשכל הפועל החלומות, ושחלומות אלו יש בהם קצת אמת, והם בכל אדם בין צדיקים בין רשעים, ע"ש בארוכה שכ"כ להלכה. ועד"ז הוא בבחיי ועוד. (אלא שלשיטתם חלומות הבאים בסיבת המאכלים אינם בכלל זה של אמצעות כח עליוני כו', וחלומות אלו אין בהם ממש). וספרים אלו ג"כ קרובים לשיטת אדה"ז בענין החלומות.

חילוק בין שיטת אדה"ז לשאר מפרשים

ולפי ביאור אדה"ז בענין החלומות, יוצא חידוש שהוא חלוק מהמפרשים בכמה ענינים:

א) כאשר הזכרנו, אדה"ז לא ס"ל כבעל הלבושים ורבינו בחיי והתשב"ץ כו', שהם כתבו לבטל חלומות הבאים בסיבת אידי המאכלים. ואילו לשיטת אדה"ז גם חלומות אלו יכול להיות בהם דברי אמת.

ב) לשיטת אדה"ז גם בחלומות של אדם רע, או אדם שמילא כריסו במאכלים גסים, מעורב בהם טוב ורע דברי אמת ודברי שקר. כי במאמרים שהבאנו מדבר הן על צדיקים שאין צדיק בארץ שלא יהרהר ממילי דעלמא כו' והן על מדריגת החייבין הנזכר בזוהר שמודיעין להם מילין דכדיבין כו' (עי' שם בתקס"ג ס"ע תרעה, מאמרי אדה"ז כתובים ע' סה, סה"מ תרע"ח ס"ע קל). ודלא כמ"ש בס' לבוש האורה ועוד שרק בחלומות הנבואיים יש לפעמים שקר ואילו חלומות רגילים הם כולם כזב.

ג) לפי ביאור אדה"ז יתורץ גם מה שהקשה בפי' האברבנאל על מו"נ ח"ב ספל"ו, כי הרמב"ם שם דימה קצת ענין הנבואה לענין החלומות, ותמה בארבנאל מה לתבן את הבר כו'. ע"ש בארוכה. אולם לפי הביאור במאמר הרי גם בכל חלום יש הצירופים הנעשים ע"י המלאך הממונה על החלומות ובזה יש דמיון לענין הנבואה (וע"ש בגוף דברי המו"נ שם). ועיג"כ בשערי קדושה שנביא בסמוך שמדמה ג"כ כל חלום לנבואה.

ד) בשו"ת חת"ס יו"ד סקכ"ב כ' ביאור חדש לענין נדר בחלום, וז"ל: משום דאין מראין לאדם אלא מהרהורי דיומא כו', וחששו שמא קיבל בלב בהקיץ דבר זה, ואנו מחמירים להתיר הסכמה בלב כו'. ע"כ. אולם לפי משנ"ת בשיטת אדה"ז, הלא אין הוכחה מהגמ' דאין מראין אלא מהרהורי דיומא לנידון החת"ס, כי לפי הגמ' הרהורי יומא יכולים להיות בדברים אחרים מעין הנדר, אבל בכדי לחשוש להנדר צ"ל שהרהר ביום בנדר זה עצמו עם כל הפרטים שבו. אך יל"ע אם יש לדון בטעם החת"ס מגדר רוב וכיו"ב, אם י"ל דרוב החלומות הם מאותו מחשבה שחשב ביום ובכל פרטיו ולא רק ממחשבה כעין זה.

ה) ולהלן בהמשך דברינו נכתוב בעז"ה עוד קושיות הפוסקים בענין פסקי הלכות ע"פ החלום, ועוד קושיות אשר יתורצו לפי שיטת אדה"ז.

מקורות לענין מלאך הממונה על החלומות

והנה במאמר אדה"ז שהבאנו מבאר שצירופי החלומות באים ע"י המלאך הממונה על החלומות.

ועי' מזה בזוהר ח"א קמט, ב. קפג, א. זח"ב רסז, א. ח"ג רלד, ב. ולשון "בעל החלום" איתא בברכות י, ב. וסנהדרין ל, א (וברש"י שם: שר המראה חלומות בלילה). ועי' הלשון בברכות נה, ב: כאן ע"י מלאך.

והמלאך הממונה על החלומות נזכר בכ"מ בזוהר שהוא גבריאל. ולפעמים איתא הלשון דכל חלום הוא ע"י מלאך גבריאל כו' עי' במובא בס' ערכי הכינויים לבעל סדר הדורות מע' חלום. ובס' תורת משה פ' מקץ (לז, יט) מדייק בלשון "בעל החלום" כי הוא בעליו ממש, ועיי"ש (לז, טו) עה"פ והנה תועה בשדה שנקט ג"כ הלשון שכל החלומות נמשכים ממנו.

ואף שכל חלום הוא ע"י המלאך, אבל לפעמים עובר אח"כ גם דרך המקטרגים וכו', כמ"ש כמה אופנים בזח"ב רסד, א (מובא בראשית חכמה שער היראה פי"ג היכל הב' ובפרדס שכ"ו פ"ב). זח"ג כה, א. נב, ב. ובגמ' ברכות דנ"ה וזח"ג רלד, ב, הלשון "כאן ע"י שד".

חלום ע"י מלאך הוא בכל אדם

וע"ע בשו"ת דברי יציב חיו"ד סקכ"א (סוף אות ג'), שמביא מפסקי הריקאנטי סקע"ח, על דברי רבינו קלונימוס שבזה"ז אין ידוע פתרון החלומות, שכ' הריקאנטי דאין המנהג כן כי מכיון שהראו לו בחלום ע"י מלאך מן השמים הוי ספק נפשות ודוחין עליו את השבת. וכ' בדברי יציב: "ונראה מלשונו דדוקא במי שראוי לראות חלום ע"י מלאך צריך להתענות". אולם לפי מה שהבאנו מאדה"ז הרי החלום ע"י מלאך הממונה על החלומות הוא בכל אדם, וגם הבאנו לעיל כמה מקורות לזה.

ואגב יש לציין לדיוק נעים, שכ' שם בשו"ת דברי יציב (אות ב') מתניא אגה"ק סכ"ב, שכ' שכל עניני אדם מלבד תורה ויראת שמים אינם מושגים רק בנבואה ואף לא לגדולי חכמי ישראל כו'. ע"ש. ומזה מדייק הגה"ק שגם בחלומות אינם מתגלים רק דברי תורה ויראת שמים ולא שאר עניני האדם.

גדרו של המלאך בעל החלומות

אולם לא מצאתי עדיין בספרים בענין מהו גדרו של המלאך הממונה על החלומות, אם הוא שוה בכל אדם, או שדרגתו מתחלק לפי דרגת האדם צדיק או רשע כו'.

ועי' הלשון במאמר אדה"ז שם (ס' מאמרי אדה"ז כתובים ע' נח): והנה יש מלאך א' ממונה על החלומות שהוא העושה את החלומות לכל אדם דהיינו שהוא כח רוחני הממונה על כל אותיות המחשבות והרהורים של כל אדם שמהרהר וחושב בכל ימיו, מפני שנשארים עומדים לפניו כולן אחד לא נעדר, דהיינו כשהאדם ישן והנפש מסתלקת שאז עולין עמה כל אתיות שלה שחשבה כל ימי חייה בגוף, כי כולן נגררים ונמשכים אחריה כניצוץ לגבי שלהבת מאחר שממנה לוקחו שהן בחי' תנועות וכוחות שלה". ע"כ.

הנה כאן הוא כותב "שהוא כח רוחני הממונה על כל המחשבות" כו', ואינו מפרש אם מלאך זה הוא תמיד מצד הקדושה או לפעמים מלעו"ז. ועי' מה שהבאנו לעיל מל' הגמ' וזוהר לענין חלומות "כאן ע"י מלאך, וכאן ע"י שד".

קושיית הגאון הר"ח פאלאגי

אולם מצאתי בס' אחד שדן בזה, והוא בס' החפץ חיים להגאון הר"ח פאלאגי סי' פ"ח אות ז"ך, שהביא דברי הנ"י בסנהדרין ד"ל במעשה דהי' מצטער על מעות מע"ש ובא אליו בעל החלום ואמר לו כך וכך הם כו', שכ' ע"ז בנ"י וז"ל: בעל החלום, שר המראה חלומות בלילה. כך וכך הם, השכינה מגיד לו כמה יש. ע"כ. [ומציין שם עה"ג דבס"א לא גרסי תיבת השכינה].

וכ' ע"ז הגאון הר"ח וז"ל: והרב נ"י שם בסנהדרין כתב במקום בעל החלום השכינה וכו', וט"ס הוא דח"ו אין לומר בדברי השכינה דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ובודאי הגמור דכל שנתאמת לנו כי בעל החלום הוא מדברי השכינה בודאי דצדקו דבריו, ומקרא מלא דיבר הכתוב כי נכון הדבר מעם האלקים, וכבר ראיתי בספרים שאינו כתוב השכינה והכי הוא האמת. ע"כ.

ביאור ע"פ שיטת אדה"ז

אך י"ל בזה לתרץ קושיית הגאון הר"ח, בג' נקודות:

א) לפי מה שהבאנו שיטת אדה"ז, הנה כל החלומות הם טבעיים מהרהורי לבו, אלא שיש חלומות שהמלאך בעל החלומות מצרף מחשבות שונות ומביאם לידי חלום חדש (והגדרנו לעיל אשר חלומות אלו הם טבעיים וסגוליים יחד), ומבואר במאמרים שם כי המלאך לא מביא מחשבות חדשות כי אם לוקח מחשבות שונות שהיו בהרהורי לבו של האדם ומצרפם לחלום חדש מעין הרהורי לבו, אם כן אם הרהורי לבו של האדם היו בענינים טבעיים ועניני כזב, אז המלאך מצרף את אותם המחשבות של הבלים וכזב ומביאם לידי חלום.

והמלאך הוא רק ממונה על סידור אותם המחשבות ולהביאם לחלום, אבל אין עניינו של המלאך להפוך את מחשבות ההבל ולהטיבם לעניני אמת ועניני נבואה.

ויוצא לפי"ז כי אין המלאך בעל החלומות מחדש להודיע לאדם דברי כזב ח"ו, אלא הוא רק לוקח מחשבות שהיו מעיקרם כזב, והוא מביאם לאדם בחלום.

ב) במאמר אדה"ז שם (של שנת תקס"ג שהבאנו), יש ביאור נוסף בענין החלומות (ולא הארכנו בזה לעיל כי אי"ז כ"כ נוגע למסגרת דברינו כאן), והוא כי בגלל המחשבות הטבעיים שעוברים במחשבת האדם תמיד הנה בעת שינתו לא תוכל הנשמה האלקית לעלות לשאוב חיים בעולמות עליונים מפני שמעכבים אותה אותיות מחשבות הטבעיות שמלבישים אותה, ועל זה נאמר "כצפרים הנאחזות בפח" כמו צפור שלא יכול לפרוח כי נלכדה רגלו בחוט הקשור בפח, כן הנשמות הנק' צפרין נלכדו בהרהורים זרים של הגוף הטבעי.

ועל כן כדי שתוכל לעלות מועיל לה ענין החלומות, כי החלומות הוא עד"מ כמו הקזת דם שמקיזים להוציא פסולת הדם כו', וכן יציאת כל הפסולות שהן חיזוק גדול לגוף, וכן גם בכח השכל כשיוצא הפסולת וכל המותרות של האידים זרים חיצוניים שמבלבלים את אור השכל, כל זה מחזק אור השכל שכשיקום מן השינה יהי' מיד כח שכלו חזק וברור, וע"י כל זה תוכל גם הנפש לעלות למעלה.

ע"כ התוכן, ונמצא ענין זה בעוד מאמרי חסידות ע"פ הפסוק ותחלימני ותחייני, וכן במאמרי הרבי משנת תשכ"ב ותשכ"ד שהזכרנו לעיל.

ועפי"ז פעולת המלאך בעל החלומות הוא לקחת מחשבות ההבל שהיו לאדם בענינים החומריים ולדחות אותם לחוץ ע"י החלומות.

[ואפשר הוא ע"ד המובא בחסידות על מלאכים עליונים הנקראים קרביים שהם מפרידים בין העיקר ובין הפסולת (לקו"ת פרשתינו, שלח מא, ד. מו, ד ועוד, מפרדס שכ"ג ערך קרביים, ועי' במ"מ בס' שערי תשובה סט, א), אך שם קאי בעולמות רוחניים, ואנו מדברים באדם החומרי].

ורק לפרקים ובעתים רחוקות המלאך הוא פועל בצירופי המחשבות לגלות בחלום דברי אמת, והרי על החלום נאמר בגמ' ברכות שהוא "אחד מששים בנבואה" (ובלשון כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ כאשר נביא להלן "החלום יש בו רק קורטוב אחד של אמת") אבל לא שכל חלום הוא נבואה והגדת עתידות.

ג) בלשון הנ"י, על בעל החלומות שהוא השכינה, אולי הוא ע"ד מ"ש בדרושי חסידות בענין השכינה (מלכות דאצילות) שהיא מסתתרת בבי"ע, ורגליה יורדות מות להחיות ע' שרים, וגם לפעמים ממנה יניקת החיצונים, והוא בכדי לברר הטוב מהרע כו' (עי' תו"א קט, ד ובכ"מ). א"כ עד"ז הוא בפעולת המלאך לדחות רוב המחשבות לחוץ ע"י החלומות, ולברר המחשבות טובות לגלות בהם לפעמים דברי אמת ע"י חלום של אמת.

תוכן הדברים

הנה בחלק הראשון של דברינו, שנדפס בגליון הקודם, הארכנו בשיטת אדה"ז בשו"ע בענין אם סומכים על חלומות בזמנינו.

ובחלק השני, הנדפס כאן, כתבנו בעז"ה בביאור אדה"ז ועוד מאמרים בגדר ענין החלומות, שעפי"ז סרו כמה קושיות ותמיהות.

ולקמן אי"ה בחלק השלישי, נביא משיטת רבותינו נשיאינו באגרות קודש, וגם נכתוב בעז"ה במסקנת הדברים אם לשיטת רבותינו יש לחוש כעת לחלומות. (ואם נכון לדעתינו מה שמביא בס' נחלת אבות בשם הצ"צ לבטל ענין החלומות בזמנינו).

בחלק הרביעי נכתוב על שיטת הפוסקים ושו"ת האחרונים בדין חלומות בזה"ז, שיש בזה דיעות חלוקות כי יש שביטלו לגמרי ענין החלומות, אבל רובם חששו לפעמים לחלומות, כאשר נאריך בכ"ז בעז"ה.