בכתב העת "שמעתין" (היוצא לאור בארה"ק ע"י משרד החינוך) גליון אלול תשע"א, עמוד 63 ואילך, האריך הרב יחזקאל שי' סופר בביאור ענין "שעיר המשתלח" על פי חסידות, ואחר שהביא דברי האלשיך והאור החיים המיוסדים על דבר הזהר, שענין שעיר המשתלח הוא כעין נתינת "שוחד" לשטן, הצד דלעומת זה, ותמה על דבריהם, הגיע למסקנה, שהיות ששילוח השעיר המשתלח בא אחרי הגורל והקטרת הקטורת והוידוי, אשר מבואר בחסידות שענין הגורל הוא גילוי העצמות, וענין הקטורת דיום הכיפורים אף הוא מגיע למעלה מעלה, ואחר כך בא הוידוי - דאז הזדונות של בני ישראל נהפכים לזכויות, נמצא ששילוח השעיר המשתלח אל השטן המקטרג, משמעו, שמודיעים לשטן המקטרג שהזדונות כבר נהפכו לזכויות, ושוב אין מקום לקיטרוג. עכת"ד בקצרה לפי מה שהבנתי.

והנה אין משיבין על הדרוש, אבל לכאורה לפי הבנה זו אין במעשה השילוח עצמו שום חידוש, וזה פלא לכאורה, דמשמע בחסידות שענין שעיר לעזאזאל דומה לפרה הנעשית בחוץ, ולדבריו אין כאן שום חידוש בעצם שילוח השעיר.

ולא באתי אלא להעיר.