- סיום הרמב"ם -

שמעתי פעם מפי הרה"ח ר' חיים מאיר בוקיעט ז"ל פי' על מה שאומרים בנוסח התפילה בקדושה "הן גאלתי אתכם אחרית כבראשית", שהגאולה האמיתית והשלימה תלוי' במצוה אחרונה - "אחרית" שבתורה וזוהי מצוות כתיבת ס"ת, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"; ובמצוה ראשונה - "ראשית" שבתורה מצוות פרו ורבו. והוסיף שי"ל שזהו הקשר בין קריאת כ"ק אדמו"ר בענין פו"ר בשנת תש"מ ומבצע ס"ת בשנת תשמ"א, ובין קריאת כ"ק אדמו"ר באותה תקופה "ווי וואנט משיח נאו" כידוע.

וי"ל שגם בהנ"ל רואים צד השווה בין ספר משנה תורה, תורת משה בן מיימון ותורת משה בן עמרם. שהמצוה ראשונה שבספר הלכות שלו היא שידע שיש שם אלוקה, ושיש שם מצוי ראשון, וכפי שהאריך כ"ק אדמו"ר כו"כ פעמים שמקיימים זאת בפועל ע"י לימוד פנימיות התורה וכאשר יפוצו מעיינותיך חוצה קאתי מר.

ועד"ז במצוה אחרונה שבספר הלכות משנה תורה (משא"כ במנין המצוות) הוא בדיני יפת תואר, והוא בהל' מלכים פ"ג ה"ה וז"ל "וכיצד דין ישראל ביפ"ת כו' מטבילה לשם גירות וכו'", ובהל' ז' "ואם לא רצתה להתגייר מגלגלין עמה י"ב חודש לא רצתה מקבלת ז' מצוות שנצטוו ב"נ ומשלחה וכו'", ובהל' ט' "יפ"ת שלא רצתה להניח ע"ז אחר י"ב חודש הורגין אותה", ובהל"י בהמשך לכל זה מביא הרמב"ם פסק הלכה הידועה שנתפרסם ע"י כ"ק אדמו"ר "..וכן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו ב"נ".

היוצא מכל הנ"ל שהמצוה להשפיע על אוה"ע לקבל ז' מצוות ב"נ הוא גם פרט בדיני יפ"ת (וגם פרט במצוה להשלים עם עיר של גויים "וקראת אלי' לשלום" ראה שם הל"ט). נמצא שהרמב"ם מסיים ספרו של ספר הלכות בדיני יפת תואר והמצוה אחרונה - "אחרית" - שבספרו היא בענין ז' מצוות ב"נ (שהוא פרט בדיני יפ"ת)

וכידוע דכשיצא כ"ק אדמו"ר בשנת תשמ"ג עם מבצע ז' מצוות ב"נ הענין הי' קשור כהכנה לביאת המשיח שאז יקראו כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד. (ואח"כ בשנת תשד"מ התחיל עם הענין של לימוד הרמב"ם) הרי שגם בספר משנה תורה להרמב"ם מצינו שהאחרית והראשית של המצוות ענינם הכנה לביאת המשיח.